חוט מחשבה - מנסה להיעזר,

הי אנשים טובים, הי אודי, כתבתי כבר לפני זמן מה שסוג של אין-לי-חשק כזה. ואולי כל זה קשור גם לחיפוש איזה חופש. או התרה להנות. בכל אופן - נושא נקודתי יותר (גם אם לכאורה) - בפרט, אני לא יודעת מה אני רוצה לאכול או לשתות. אני כן אוכלת וכן שותה, ואפילו לא מעט, אם כי, כנראה, פחות קפדני ומאוזן ושומר על כללים חשובים, אולי מעורב בכך גם סוג של ניתוק, או הרס. הממ, בעצם, לא ממש. אני כן שומרת על עצמי. BMI תקין, חלבונים וויטמינים וכד', וגם בנושא הפעילות הגופנית. הייתי אולי קוראת לזה - ללכת עם ולהרגיש בלי. אסוציאציה נוספת - נתינה וקבלה. שימוש בטוב היחסי, פרידה מהרע היחסי. בקיצור, אני מחפשת תשובה, ולא ממש יודעת למה. אבל שיתפתי. אולי איזה זיק יופעל. וואי, איזה אומץ, סוריקטה

קראתי את מילותייך ואני מניחה שבזמן אחר גם הייתי מבינה ומקשיבה לאסוציאציות ,להקשרים,לחיבורים ואולי גם כדימויים למשהו אחר... בהודעתך זו אני חשה שיש חומר טוב לעבודה ותובנות עמוקות.. לא מצליחה להתרכז ואולי גם בגלל זה לא מצליחה לראות טוב.. בכל אופן ,רוצה להיות בעץ שלך..זה בסדר ,נכון סוריקטה ? במבי.

במבי יקרה מאד, מאד שמחה שאת כאן בעץ איתי. גם אני לא הכי מרוכזת, ואולי לכן גם פוגעת באביב (ואביב, אני כל כך מתנצלת). את יודעת, חומרי גלם לעבודה. כמה מעובד? כנראה שצריך עוד זמן. ובבוא העת נדע, אולי, יותר. חיבוק, סוריקטה

סוריקטה שלי אהובה .. את לא פגעת בי ולא פוגעת בי ... זה שיח חשוב ואני לא חושבת שהוא שחור ולבן ... וכן הוא ראוי למחשבה כמה למה ואיך ....ובקבוצה יש מקום להתחשבות בשני .. מאוד לא אוהבת כשכותבים אל תיקראי עם זה מטרגר .מאמינה בשיח מאמינה שאם קשה יש מקום להבין אחד את השני .... כן גם בזמן אמת יש מקום לחשוב איך כמה ולמה .. מצטערת אם מה שהבנת ממני זה שנפגעתי . לא ניפגעתי כן זה ערבב אותי כן כי אני רגישה מאוד כרגע ולא באיזון מוחלט זה נוגע במרכז הלב ...אבל יקרה שלי את ממש אבל ממש לא פגעת ולא העלבת ...אוהבת אותך ואת מילותייך הם חשובות ומצמיחות מאוד ...חיבוק .

הנה סוריקטה יקרה, האומץ הוא התשובה. האומץ להתבונן לחשוף לשתף ולהגיד. האומץ לרצות יותר על אף ולמרות, האומץ שמתעקש ואומר מגיע לי יותר, זה שמביט בחיים ורוצה אבל עדין פוחד. את כל כך נהדרת שלך שירה

הי שירה יקרה, פשוט להגיד שהכי כיף שאת פה. יש מצב שבעצם נחבאות להן משאלות רבות, והחמדנות רבה, שהיא כל כך עד כדי שלא מרגיש. משפט שאני חוזרת עליו המון - צריך לעשות סדר, וגם פה, איני יודעת בדיוק למה כוונתי. תודה יפה שלי, סוריקטה

קוראת אותך ודווקא המקום הזה שכתב וואו איזה אומץ , מכה לי בבטן הרכה . זורק אותי לאסוציאציה : רצון - מותר , אסור טפט - מה שהשני רוצה זה מה שנכון אני הרי לא יודעת מה נכון , ולפי מצב הרוח הצורך והרצון של השני גם אני משתנה לי מבלי להרגיש מתאימה את צבעי ואת רצונותיי .... ובכלל מה זה משנה מה אני רוצה זה תמיד מביא לצרות ... לא בטוחה שעזרתי לך אולי סיבכתי אותך יותר ...ואולי גם כל השיח שלנו על נכון או לא נכון לכתוב / להעזר בזמן אמת סובבת סביב אותה נקודה ... מגיע לי בכלל ..מותר לי ... לרצות , להיות לקחת מקום .. כן יש לך אומץ יקרה המון אומץ ומותר לך מותר לך לרצות מותר לך לקבל ולתת ואולי אפילו לקבל מבלי לתת באותו הרגע .... מותר לך לאהוב ולהיות נאהבת ...אוהבת אותך , מאוד

מתוקה שלי, דווקא אספר משהו נחמד. בימים הקרובים צפויים לי אירועים משפחתיים עוקבים ורבים. סוג של פיגוע המוני בהמשכים (לא באמת), כי יהיו נוכחים שם אנשים שממש לא מסתדרים יחד באותו מרחב. אבל יהיה בסדר. היה כבר אחד ואפילו היה כיף ומזל שלא פיספסתי. זו, אולי, גם הסיבה בעטייה אני מבולבלת יותר ופחות מרוכזת. ואני גם בזמן התסגלות למשקפיים חדשים, אז יש גם בעיות ראייה קונקרטיות ואת יודעת, בזמני חרדות גם כך יש עיוותי ראייה. אז היום בלי תכנון מוקדם נעזרתי בנערה אהובה מהמשפחה ופתאום מצאתי את עצמי קונה בגד. בגד. אני. שנים שלא. וואו. ודווקא היו המלצות למתאים או לא, והלכתי על ההרגשה שלי. וגם הייתה אישה אחרת בחנות ואמרה שיש בגד שהיא מרגישה שלא מתאים לה. בעיניי הוא החמיא למדי, אבל אם היא מרגישה איתו שזו לא היא, אז לא. מה שכתבת לגבי הבעת הרצון מאד התאים לאיך שהגעתי לטיפול. מקווה שזה אולי קצת השתנה ושיש יותר עצמי אמיתי. מקווה. שמחתי מאד מאד למילותייך אהובה, שלך, סוריקטה

אהבתי יקרה את המושג , חוייכתי וכן מכירה את השינויים בראייה כמו שמכירה את האירועים האלה שימחת אותי שהלכת לקנות בגדים ושאפילו היה לך כייף בארוע אחד ... לרוב אני חושבת האם מרוב חרדה ופחד מהאירועים האלה , האם אני לא מפספסת גם את הטוב ... אפרופו חופשה ורצונות...וואוו סוריקטה קלקלו אותנו כל כך שמי שאנחנו ואיך שאנו מתפקדות ...זה פשוט גבורה ונס , לא מובן מאליו בכלל שיהיה סופש עשיר בעניין ללב ולנפש

הי אביב, חלפו האירועים, כמה וכמה, ובשלום. באירוע השלישי בסדרה הרשיתי לעצמי להרגיש איום ונורא פיזית, אבל הכל בסדר. נראה את האפטר אפקט בהמשך. מסכימה עם הקטע של הנס. לא תפקדתי הרבה שנים לפני הטיפול, ומי היה מאמין. מי היה מאמין. מדהים שאפשר לפעמים למצוא חלקים גמישים ושם לתקן. וכשמתרככים, כנראה, קל יותר לאהוב. סוריקטה

הכי טוב שאפשר .....ומקווה ומאחלת שלא יהיו אפקטים מאוחרים של הגוף

היי יקירתי, מכל מה שחשבת מה שעולה בי..זה שתתני לעצמך חופש, תתירי לעצמך להנות :) מגיע לך!!! ואומץ קשור לכך כמו שאודי כתב לי...

הי מיכל יקרה, איזה יופי של קישור עשית. והייתי אומרת בחיבה - פקחי עיניים וראי כמה את חכמה. שלך, סוריקטה