הרבה סימני שאלה?????
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל כך הרבה שנים בטיפול, תיכף שבע.... ב ו ם!!! ויש הרבה תהפוכות. לפעמים קריסת מערכות, לפעמים קצת מתרוממת, לפעמים נע על קו הבסדר. אבל כל הזמן חושבת האם כדי להמשיך....? האם שווה? האם אי פעם אגיע למצב שאאמין שכדאי? שזה לא גדול מדי? שיש לי את היכולות? שאולי אי פעם בעתיד משהו יכול להשתנות??? וואו! כמה סימני שאלה!!!!!
הי ת סופית... קודם כל ברוכה הבאה שמחה שאת כאן ולא קוראת דוממת יותר .. אכן טיפול טוב מעורר הרבה שאלות לדעתי . אחרת זה עמידה במקום ,עצירה כמו צחצוח שיניים עשייה ללא מחשבה ... ולשאלות שלך באמת לא יודעת רק על עצמי יכולה להגיד . הרבה עבודה ורואה את המתנות בדרך ואת הקשיים .. מניחה שקשר כזה ארוך יש בו תוצאות אפילו היכולת להרשות לעצמך ללכת בכעס ולחזור כי את יודעת שיש שם מישהו שיקבל אותך עם הכעס והסליחה ..
הי ת סופית, התוכלי, אם תרצי, לספר קצת על איזה רקע הגעת לטיפול, או, מה נושא העבודה העיקרי? שנכיר, אולי? יודעים בדיעבד אם היה שווה. מניחה. באופן אישי, מרגישה, היום, שטיפול הנפש המאוחר שלי, הוא המתנה הגדולה ביותר שהענקתי לעצמי. ואולי, היות שאני שלמה למדי באופן יחסי - מקומי כבר לא כאן בפורום, למרות שחשבתי שדווקא בגלל זה יכולה להיות לי תרומה מבחינת הפרספקטיבה. סוריקטה
הי תו, אפשר גם להתבונן על הדרך הזו. 7 שנים זו תקופה רצינית. כנראה שיש משהו יציב וראוי שמאפשר את זה, למרות הכל? אודי