געגוע ...מבולבלת באמת ...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/07/2017 | 18:28 | מאת: אביב 22

אודי ברוך הבא ..מקווה שהיה טוב ומיטיב , חזרת ישר לתוך הכאוס שהמדינה הזו יודעת לייצר ...וזה כל כך עצוב ומרוקן חשבתי רבות על המושג געגוע השבוע , הלכתי לבדוק גם במילון ... חשבתי לי שזה רגש שיש בו המון אנוכיות ..כי הרי הגעגוע הוא למה שהקשר עם אותו אדם נתן לנו ... וככל שהשנים חולפות גם הגעגוע חולף או מתחלף לאדם אחר לקשר אחר שנגמר. מה זה אומר עלינו כבני אדם ...זה כאילו הגעגוע זה רק החיסרון של הקשר ומה שהוא הביא איתו ... היו אנשים בחיי שחשבתי שהיה שם קשר שהיו מאוד משמעותיים לי וכבר אין שם געגוע ישנם זיכרונות גם זה לעיתים רחוקות קשרים ישנים ..בניהם קשרי דם לאנשים שנפטרו .... בשנים הראשונות הם היו שם מאוד והיה כאב והיה חום שהציף בזיכרון ואז ...מעגלים אחרים נוספו והם הפכו יותר ויותר מעגלים חיצוניים עד שמצאתי את עצמי חושבת על זה שאין בי געגוע אין בי כלום כמו ריק מלא כשאני נזכרת באנשים האלה ..אין כבר תמונה או חוויה או זיכרון שמציף בחום וממלא...ואולי אולי בכלל לא היה שם קשר ..אולי אני פשוט לא יודעת ולא מבינה ...ואולי מה שמרגיש כמו געגוע זאת רק האחזות ... מחשבות בעקבות הפרידה שלי מאותה אישה מופלאה ... כתבת לינשוף שאתה בטוח תתגעגע ואז חשבתי ,זה כולה שבוע זה קשר וירטואלי, כן עם כל המחויבות שלך ..זה ברור (למרות שכלום לא ברור באמת )שהקשר התקיים חזרה...אז איפה המקום של הגעגוע כאן ... ואולי געגוע זה לא תלוי זמן או מקום ..כי אם תלויי זיכרון שמקשר בין שני אנשים..ואז האם כשאני רואה חשופית ונזכרת בבמבי, וחושבת עלייה , או שומעת שיר שפעם נתת לי ונזכרת ביד המושטת שלך ... זה געגוע ככה או ככה אודי יקר...טוב שבאת הביתה... וביצוע נדיר שמצאתי ופרט לי על המייתרים ... https://www.youtube.com/watch?v=Q_OCE3x37kk

לקריאה נוספת והעמקה
24/07/2017 | 06:13 | מאת: ינשוף

אביב יקרה אין לי הרבה מילים אבל שמחה שאת כאן והתגעגעתי לנוכחות שלך כאן בשבוע אחרונה💗

24/07/2017 | 14:01 | מאת: סוריקטה

הי אביב, רק לומר שקראתי בינתיים. ממתינה לאפשרות להצליח לכתוב דרך המחשב (שאז אני רואה לפניי את כל פרטי ההודעה אליה אני מגיבה) וגם, הייתי רוצה ראשית לראות את תגובתו של אודי. כמו גם לשאלה שנשאלה למטה עם ההיתקלות בעמוד, שהעלתה בי מחשבות, ועדיין גם שם ממתינה לתגובות אחרות לפניי. אז ד"ש בינתיים, אחלה נושא. סוריקטה

הי אביב, אם מקשיבים לפסנתר של רייכל - זה מרגיש כמו תשובה למה זה געגוע... ואת בטח זוכרת שאני בעד. זה מעיד על היקשרות וקשר. וזה טוב. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית