לסקרנים - פתחו את הודעתי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/07/2017 | 17:59 | מאת: סוריקטה

הי, במקרה קראתי במקום אחר, פתוח, מסוכן ופרוץ להרגשתי ולא ממש פעיל, (אודי, מניחה שאולי אינך יודע על מה מדובר, אבל זה לא ממש משנה, מקווה שהקוראות תבנּה); איני רוצה לכתוב שם - אז אכתוב כאן: רובנו או כולנו מרגישות לעתים באופן אפילו בלתי-ניתן-לערעור שקופות, דחויות, נטושות, נזרקות, מועפות לעזאזל, לא רצויות, סמרטוטים, פחי זבל, ביוב ועוד תיאורים מלבבים. מרגישות כך, לרבות בפורום הזה (וכאן הייתי נוטה לומר שיש סיכוי גבוה שמדובר בהשלכה ובהרגשה פנימית מוכרת שמשתחזרת). אני, למשל, הרגשתי כך עם איזו פרידה שהייתה לי היום (היכנשהו בעולם, והרגשתי שחסר לי הטיפול כדי לדבר על זה). בתמצית - הייתי רוצה להזמין ולהחזיר גם את מי שחוששות. הפורום של כולם, ולכן, אולי לאו דווקא אני צריכה להזמין, אלא אולי הכי חשוב שיהיה זה אודי (רק מדברת בקולך, אודי, ואני בטוחה למדי שתאמר שיש מקום, וחברות, נסו להאמין, ונסו לדבר ישירות עם אודי). ואני, אני אנסה לדבר את קולו של המטפל שלי בהיעדרו. 'אחשוב עליך'. סוריקטה

31/07/2017 | 08:46 | מאת: אביב 22

סוריקטה אני חושבת שיודעת על מה את מדברת מצטערת אם טועה... ואם כן אז זאת לא הרגשה נטושה -מניחה שראית שיח שלי עם אחרת .. מדובר בדברים אחרים ... והמקום ההוא אולי נראה נטוש פרוץ וכו.. אבל הוא הבית שלנו .. ושם לא רק אני גם אחרות מרגישות את היחד ולא זקוקות להרבה מילים כדי להבין אחת את השנייה.. את חמודה אמיתית עם לב מקסים שמבקש לקרוא לאחרות...ריגשת

31/07/2017 | 09:14 | מאת: אביב 22

וסוריקטה . הבנתי וטעיתי מבינה אותך יותר .. חשבתי שאת מדברת על הודעה אחרת ....אוהבת , את צודקת במליון אחוז .

31/07/2017 | 15:16 | מאת: סוריקטה

הי אביב, (וגם אודי היקר מאד), פתחתי את הודעתי בראש עץ זה כי ראיתי שמישהי (שאיני יודעת מיהי) דיברה על כך שהיא מרגישה שאין לה מקום כאן. זה אולי מבהיר יותר. ניסיתי להזמין דיבור ישיר. ואפשר גם לספר אם כועסים או נעלבים, אני חושבת. אולי זה קצת מבהיר. אני יודעת ששם מרגיש לכמה בנות, ובפרט את, בית וביחד-של-פעם וגעגועים לחיבור שהיה. סוריקטה

31/07/2017 | 11:14 | מאת: אביב 22

כנראה שבכל זאת צדקתי בתגובה הראשונה 😊בדקתי תאריכים ... אבל ניכנסתי עכשיו בגללך יקרה . רק להגיד לך שקראתי אותך גם למטה גם כאן בן השורות .. על הקושי להיות בלעדיו עכשיו ..וכן זה טוב להעזר בנוכחות הפנימית שלנו מהם ... וגם אפשר להעזר במי שכן נמצא ...כמונו למשל . אתך יקרה חושבת עלייך המון .. מחבקת

31/07/2017 | 15:21 | מאת: סוריקטה

הי אביב, כן, אני אומרת לעצמי בלב, ואפילו בקול (מולי) 'כמה אתה חסר לי' (רופא הנפש). אין לי כל כך למי לומר זאת. אולי רק כאן. אבל אני גם אומרת לעצמי שחסרים לי חבר/חברה (ברמת הידידות). רואה זאת כמשהו טוב מעולם הנזקקות. מחפשת, אף אם בדרכיי המשונות. 💗 סוריקטה

31/07/2017 | 18:18 | מאת: אביב 22

אנחנו כאן עד שיחזור . בקשר לאותה אחת ... מסכימה אתך על הכינות והישירות אבל במקרה הזה זה לא קשור לאודי או למשהו שעשה או לא זה קשור למיגדר ... וכן לא רק אני הרבה מאיתנו חסרות את הבית ההוא ...געגועים . מציעה לך כדי להבין אם בא לך ללכת ארבע חמש שנים קודם ..זה פשוט היה אחר שונה מכל מקום אחר . ואולי כל מקום הוא שונה גם כאן יש את הייחוד של המקום הזה ...

הי סוריקטה וכולן, אני כמובן מזמין, אם כי אני רואה שיש כאן כתיבה רבה מאוד, כך שכנראה ההזמנה מורגשת גם בטרם כתבתיה... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית