הי לכם,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אין לי כל כך מה לומר כרגע ובכל זאת רוצה להיות פה.. מברכת אותך אודי , מברכת גם את כולכם בשבת טובה ונעימה... וסוריקטה ואביב, קראתי את תגובותיכן להודעתי למטה.. אין לי כרגע משהו חכם / לא חכם לומר... אבל רוצה לומר לכן שלקחתי את תגובותיכן אלי פנימה.. כמובן גם את תגובתך אודי... כרגע אני קצת מבולבלת.. אמא צביה תצא לחופש גם באוגוסט למספר ימים ומיד אחר כך ל ????? זמן בספטמבר.. אמרתי לה שאני רוצה שנסיים. 8 שנים של אנליזה. נמאס לי. נראה לי שאני לא ברת טיפול. וזהו.
הי במבוש, האמת שחלף זמן, וכבר איני זוכרת מה רשמתי לך בשבוע שעבר. אבדוק, בכל אופן. החופשים האלה - וואלה איך הם מריצים מחשבות מסוג - איני-בת-טיפול וריצה לקיצון של חיתוך טוטאלי ואפילו מוות. רק חלק מהזמן את בטיפול באנליזה, לא? אפשר לחזור לכורסא. זה מה שאנחנו עשינו, כשהבחנו שאני משתמשת בשכיבה על הספה למעבר מהיר וחד למקומות אפלים מאד, שמתבטאים בתגובות משובשות גם בעולם בחוץ ובתפקוד. מידי. גם אנחנו בחופש, וזה עושה לי (בין השאר) גם להרגיש חשופה. מדוע עולות המחשבות לא ניתן לטפל? אני מניחה שתמיד יש חלק שניתן לטפל בו, אולי אפילו בכל גיל, וייתכנו מצבים של חלקים מאד תקועים. מה היית רוצה שיזוז ואינו מתקדם? למה היית מצפה? מחשבות, באהבה אליך, סוריקטה (יאיי, אודי הצליח להעלות הודעות)
במבוש סתם יושבת לידיך בלי מילים ...אם זה בסדר ..
הי במבי, 8 שנים באנליזה זה אמ-אמא-של ברת טיפול ;-) ואני משער שאת מגיבה לחופשות. ובוודאי לא עוזרת גם ההיעדרות הכפויה שלי מכאן. את בסדר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
