אנשים, אבדתם לי....

ואלו רגעים בהם אני רוצה להיעלם בגלל החלקים התוקפניים שבי (גם מתוך תחושה שאיני ראויה לטיפול בכלל) ובגלל כמה מילים שהוצאתי החוצה ובמקום שאינו הטיפול ויכול לדלוף. אני בכל אופן, לגמרי עומדת מאחורי המילים שאמרתי. לילה טוב, סוריקטה

רגעים כאלה ...את יודעת המטפל בחופש המון זמן זה קשה בטרוף גם למנוסות ביותר . בנוסף העוגן של כאן גם הוא קצת לא היה . אודי היה בחופש ואחר כך שבוע תקלות וזה לא מוסיף לבריאות .. ו..אני מבינה שקשה לך עם החלקים התוקפניםאבל את יודעת לכולנו כאלה .. וזה בסדר לפעמים גם מותר לכעוס ... מניחה שזה שוב המקום הזה שהכעס על כל היבטיו מנהל אותנו...הרבה מחשבות יש לי בעניין אבל אני צריכה להתגבש איתם .. אז חיבוק ענק להיום וגם למחר שחופש כאן .... ואנחנו כאן לא נעלמנו..

חיבוק ענק! מצטערת שבקושי כתבתי, אני גם אחרי טיפול רפואי שיגביל אותי קצת לכמה ימים. (כן עובדת כרגיל). ותיקנתי קצת היום והייתי גאה בעצמי. שלך, סוריקטה

אני פה... לא אבדתי.

איזו מותק את! תודה! סוריקטה

רוצה להיות איתך למרות שאין לי מילים לומר לך.. כל המילים נגמרו לי בעץ השמח של אתמול .. מחוסלת מאז.. איתך-במבי

הי הופ. במבי אהובה, זה בסדר. אנחנו זו לצד זו. סוריקטה

הי אודי, אבדתם לי - כי הייתה כאן תנועה סוערת ועמוסה מידי עבורי. אני רואה את האנשים, אך לא הצלחתי לעקוב מספיק, להרגשתי. ובוודאי שאני יודעת שהתוקפנות היא חלק מאנושיותנו. מי אם לא אני מזכירה זאת תדיר כאן. אבל היה לה ביטוי לא טוב מול מי שלא טוב שזה יהיה מוחצן מולו. היות שאנחנו לא מושלמים, יש גם הרבה רגעים אחרים מול אותן דמויות בדיוק שהם רכים, ואולי ייצרו איזון. אולי. סוריקטה