עוד שבוע באוגוסט

הי, ימים של שיתופים. התחלת שבוע בחוסר חשק. חרדה כבר לראות איזה עומס ייפול עליי היום. לא יאומן העניין הזה. איך יש לי נטייה מוכרת לקחת את כל העולם על כתפיי (יודעת וכבר פחות, אבל עדיין זה יותר מהנורמה), ומנגד יש מי שיפיל את כובד משקלו פלוס על כל העולם, כאשר האדם בטוח שמודע, וכנראה שהכי לא. יודעת שאלה הקצוות, ויש גם אמצע. בקיצור, לא בטוח ששילוב טוב לי. שלושה ימים שהשינה משובשת מאד והתרופות כבר הפסיקו לעזור. בסוף השבוע נדבר על תרופות, ואם המצב יהיה בלתי נסבל, אולי אנסה עוד קודם. חיבוק לכולם, מרגישה שצריכה שיארזו אותי כמו מומיה. סוריקטה

סוריקיטה יקרה יודעת כמה קשה שלא ישנים הכל מרגיש קשה מדי.. כדורים אמורים לעזור ואולי כדאי כמה שאפשר מוקדם שלא לאבד את הדעת וגם הכוח. תשמרי עלייך יקרה ינשוף

הי ינשוף, את מתוקה ויודעת :-) היינו בקשר ואם יהיה צורך נקדים את הפגישה. הלילה, איכשהו הצלחתי לנוח. לא מספיק, אבל יותר ממשהו סופר מטורף. אין לי כסף, וגם זה שיקול, וגם זה יוצר מצב של תעוקה. אני עם יד על הדופק, ובמקרה הזה ארוץ לקבל עזרה. סוריקטה

הי סוריקטה ,תחושת פרוק זה מה שאני חווה ממך..והיא די ברורה כתגובה לכל הלחץ ולחזרה של המטפל .... איך היית אומרת לי עכשיו.... ששש...הכל בסדר , תיכף זה ירגע ויחזור ויתייצב ...מחבקת עוטף ועדין כזה שיעזור לחבר את הכל חזרה ...אתך

הי אביב, אנ'לא בטוחה שזה קשור דווקא לחזרה של המטפל. זה משהו שהתחיל בהדרגתיות עוד קודם, עוד די הרבה קודם. המוטיבים העיקריים נראים לי ההרעה שאני חשה בתנאי העבודה (בעיקר צמצום מרחב והעיוורון כלפי), ההתשה של עבודה מסוג זה באוגוסט, התמורה הנמוכה שלא מספיקה לי למחייה, והשנים של גיל המעבר שיש להן רכיב בשיבוש שינה ומצברוח ועוד. אפרשר חיבוק חזק ועמוק אך מווסת, סוריקטה

הי, כולי התנצלות על ההודעות שפתחתי, בהן באו לידי ביטוי חלקים תוקפניים, שאני חושבת שלא פייר כלפיכם לרשום אותם. אודי, ראיתי מאוחר שאתה יוצא לחופש, כתבתי את מילותיי לפני שבכלל פתחתי את הודעת סוף השבוע. רק מתגובות הבנות כאן הבנתי זאת. אז איחולי בילוי נעים ונופש, סוריקטה