האם אני בפוסט טראומה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, לפני שנה ילדתי. ילד שלישי.שלושת החודשים האחרונים היו לי מאוד קשים, עם מגוון רחב של תופעות גופניות בכל איזור האגן אשר הביאו אותי לאי נעימות פיזית - ריח לא נעים, כאבים במקומות שלא היו שם קודם ולא הכרתי מהריונותיי הקודמים וחולשה למשך תקופה מאוד ארוכה, חום, צרבות ועוד. (לא אפרט עוד מפאת אי הנעימות מול הקוראים). ההריון גם היה חרדתי מאוד בעקבות הריון שלפניו שהסתיים בהפלה בעקבות אי התפתחות העובר וחוסר גילוי דופק גם הכאבים אחרי הלידה היו קשים- הילד נולד במשקל 4.5 קג, והיו לי פצעים מההנקה, כאבים מהתפרים בלידה, כאבי גב מהאפידורל וקצרה היריעה. כל אלה הביאו אותי למצב שזו הלידה שאני הכי זוכרת ולרעה. אני בת 41 ואם תהיתי אם להכנס להריון שוב (והיו על כך מחשבות), הן לאט לאט פגו בגלל שלא רוצה לעבור את ההריון שוב בו לא הייתי עצמי. חוץ מזה, בעלי אומר שאני יותר עצבנית השנה, וצועקת על כולם ולא נעימה ככ. בימים האחרונים שיחזרתי את הימים שלפני הלידה. הזכרונות מהימים לפני הלידה ממש, את יום הלידה זוכרת לא ככ בחיוך. זה לא השפיע לי על התפקוד ואני עובדת ומגדלת את הילדים ומשקיעה, ולא דכאונית אבל אני גם מרגישה שאני הרבה יותר לחוצה מפעם, לא בהכרח תמיד יש לי עזרה, הרבה פעמים אני צריכה לריב על העזרה הזו וללא התחשבות. בעיקר ש3 יותר קשה מ2, ובעוד ה2 גדולות יחסית 6 ו-9 והוא רק בן שנה, אז זה להתחיל הכל מההתחלה וזה קשה. בקיצור, האם אני בסדר או בפוסט טראומה
שלום לך, ראשית - את מאוד עמוסה אובייקטיבית. זה מתיש ומכלה כוחות ואת מציינת שאין את כל העזרה שאת צריכה. הלידה היתה קשה, כך את כותבת. ולידה ממילא היא חוויה קשה - ויש לך למה להשוות. לא הייתי ממהר לשים תוויות, אבל אם את מרגישה צורך - פני לשוחח עם איש או אשת מקצוע. אין זה אומר שאת לא בסדר, אלא שאת מתמודדת עם קושי. אודי