סוף סוף שקט... אבל....

סופסוף נגמרה האינטנסיביות הלא פשוטה. אבל הייתי עסוקה. ועכשו מתחיל השקט. פוחדת מהמחשבות שיציפו. פוחדת שלא יהיה בשביל מה לקום להתחיל את היום. פוחדת לצלול לריק. יודעת שיכולה לבחור אבל לא יודעת אם יהיה בי את הכוח. והבטחתי לכל מיני אנשים הבטחות ולא בטוחה שיהיה את הכוח/חשק לעמוד בהן.

הי ת סופית, מקווה שבכל זאת את יותר בטוב בס"ה. והחרדות מובנות. כתבתי למיכל - המשכיות, אולי המילה תתאים גם לך. ואולי גם המילה רצף. פתאום נזכרתי לי בחוק הראשון של ניוטון. נראה לי גם מתאים. שלך, סוריקטה