היום הרב דובר על חוזקות. התקדמות. מוטיבציה ומשמעות

ואז היא שאלה אם אני רוצה לדבר על הטוב וזה בסדר או שיש משהו כדי שלא אתחרט אחר כך..כי זה קורה לפעמים...ואז אני על הספה שוכבת בלי נעליים..מחבקת משהו...ופתאום מפסיקה לדבר. מוצאת עצמי כאילו במקום אחר..אבל לא מבינה. מחבקת, מתקפלת...ככה..ולא יכולה לענות לה איפה אני עכשיו או מה קורה...שאלה איך אני מרגישה...הרבה שתיקות ואז אמרתי כמו עובר אבל במובן השלילי..לא יכולתי להסביר. לקח זמן שיצאתי מזה....מה זה אודי? האם אני מתחרפנת..הרגשתי כאב שמושך אותי למטה. הרגשתי קטנה..היא אמרה שזה לפני השלב שהיו לי מילים...מרגישה עכשיו מעופפת, מרחפת..מנסה להתלות בחוזקות כי כך אמרה לי....אבל משהו מושך אותי למטה אל החוסר אונים אל כאב?? לא יודעת..אתה יכול להסביר? היא אמרה שאני בסדר..אבל מרגישה שלא....כמו שלמדתי מאביב היקרה נאחזת במה שיש לי..בטוב שהיה היום. אבל משהו חזק ממני...אודי, תחדד לי את התמונה. מה קרה פה? ממש שכבתי בלי לזוז מחבקת, כמו עובר אבל ברגש לא עוטף בכלל...... :( מוזר ועדיין כאילו לא יוצאץ מזה למרות תפקוד תקין לגמריי היום....קצת פוחדת.... בכל אופן שנה טובה לכלם. התקשתי קצת בכניסה לפה לכן לא כתבתי...

מיכל יקרה פשוט תודה ...את לא יודעת עד כמה זה משמח אותי ...שנה טובה טובה