אודי - כעס וכאב

הי אודי, קוראת את מילותיך אליי, ובכלל. כנראה שאני לא מצליחה ממש להבין מהו כעס אפשרי. ואולי ייקח לי זמן. כתבת על היותך חובש ועל הבעת הכאב. אתה יודע, אני מרגישה, ויש בזה גם אמת, אני מניחה, שאני לא מביעה את הכאב כך שיעבור הלאה. גם בטיפול, ואני אומרת את זה. חוזרת ואומרת. ולכן, אולי, אהיה האחרונה להיעזר, או באיחור רב. יש לי דימוי פנימי כזה שאהיה פצועה בקרב ואשתוק ואוזנח. עדיין לא בוכה. לא צועקת. מקנאה מאד במי שכן מצליח. דברים שאני לא יודעת לעשות... או, לפחות, ממש גרועה בזה... סוריקטה

את משדרת עצמה וחוזק גם פה...מכילה את כלנו, לא נותנת לעצמך להיות גם חלשה...זה מותר ובסדר, שולחת לילדה שבתוכך שזקוקה לחיבוק נעים ורך. חיבוק כזה שמתאים. בלי לרחם רק לנחם..חמלה כלפייך. חמלי על עצמך ולעצמך.