7 שנים ונראה לי שדי....!!!

החודש חוגגות 7 שנים. ויש לי תחושה שלא רוצה יותר, שלא בא לי. שאין לי יותר רצון לשתף. כועסת עליה. ויחד עם זה משהו כבה. נראה לי שאקח חופש לכל החג.

מבינה אותך כל כך...גם אני 7 שנים וקצת..וכשאני רוצה לעזוב אני מחפשת למה דווקא עכשיו ומה גורם לי לרצות לעזוב הכל...האם זה ממקום של חוזק ושיש לך כבר כלים להתמודד לבד או שזה ממקום של בריחה מכאב..או בכלל כעס עליה שמכאיבה? אם כואב סימן שצריך לעבוד על זה.. וזה ירגע אחרי הכאב...מניסיון.......כותבת גם לעצמי כי מתחשק לי ללכת ממנה גם...בגלל הרעיון של רגרסיה והרגשה שצריכה להכנס למקומות פחות נעימים, לא בטוחה שמתאים לי כרגע.

הי, החלפת כינוי? אשוב ואומר, כי המקום בו אנו נשמעים נחרצים ופחות נותנים מרחב לספק - עשוי להיות מקום חשוד. אולי בדיוק שם נמצא איזה לב שכדאי לעבוד עליו. באותו טיפול. גם אחרי שבע שנים ויותר. אודי כתב לי שתמיד אפשר להמשיך ללמוד (איזהו משכיל וגו'). אחלה אמרה. שלך, סוריקטה

האתר עשה בעיות אז עכשו אני נקראת אוףףף, הייתי ת סופית. התבאסתי אודי, שלא קבלתי תשובה, ציפיתי. אבל מחר חג ומקווה שיהיה טוב ונחמד. פחות כועסת על המטפלת ואפילו נפגשנו בסוף. הייתי די צינית אליה ואיפה שיכולתי "עקצתי". עכשו יוצאות למנוחת חג ויש בי שמחה. חג שמח נחמד וטוב לכולם.