פחד...............לדבר או לברוח?????

ברור שתגיד לדבר, אבל אודי, אני המון זמן איתה, בטוח נמאס לה כבר ממני מזמן, האם מטפל אף פעם לא יגיד אם הוא מיצה מטופל? האם צריך בכח להמשיך ולחפור? האם להכנס לכל העסק המוזר והמפחיד.......אתה יודע מה? כאילו מה שחשבתי שהבנתי, תמיד יש עוד...בהתחלה חשבתי שהגרוע הוא מגיל יותר מאוחר, אחר כך גילינו את גיל ההתבגרות, ואז את גיל 7 שחשבתי שהכל התחיל משם...פתאום מתברר שבכלל יש משהו מגיל הרבה הרבה יותר צעיר..כלומר ממש מינקות....אז עוד משוכה לעבור?????לא בטוחה, אתה יודע אודי שהיא כבר אמרה שהתגברתי על הילדה הזו מגיל 7? שאני כבר לא כועסת ואפילו סלחתי לו...ממש מעניין, חושבת שזה נכון...ועכשיו שוב להתחיל מחדש לרגרסיה של תינוקת?? אין שם מילים...זה ממש לא פשוט ולא בטוחה....מרגישה שזה או לעזוב או לחפור....האם יש גם אמצע? לא יודעת.....בין חגים..תקופת סתיו, תקופה של חשבון נפש ומה עושים השנה.....האם ארגע אחרי שאעבור את המשוכה של רגרסיה? יוצאים מזה מחוזקים? מפחיד הכל....לעזוב? להשאר? לא יודעת...

מבינה אותך כל כך מדי פעם חוזרת לאותם הספקות לגבי "בשביל מה לחפור?"" אבל נסיתי לעצור ולהתמקד בכאן ועכשיו ותמיד חזרנו לאותם המקומות הכואבים.. מאמינה שכמו שאת כותבת שזה לא או או או.. שאפשר גם וגם.. מאחלת לך שנה של צמיחה וריפוי