מרגישה מושפלת

זה לא שאני ממש מסוגלת לפרט או לדבר על זה המטפלת. כמה דברים ברצף שקשורים לאותו הנושא ולצערי אני בעבודה והדבר היחיד שאני רוצה זה ללכת מכאן ולבכות ולהיעלם. להיעלם עכשיו ולהיעלם בכלל. אתמול הייתי אצל הרופאת משפחה בשביל משו אז נתחיל בזה שהיא אמרה שמופיע לה במחשב שאני בגיל הפוריות והיא ממליצה לי לקחת חומצה פולית וממשיכה להסביר שזה טוב לעובר וכו... ושואלת אם אני מקיימת יחסי מין לא מוגנים ובכלל, ואני רק עונה לא שאני בכלל לא. והיא ממשיכה. ואז היא שאלה למה באתי וקמה לבדוק אותי. וזה לא שהייתי צריכה להרים איזה בגד אבל עצם הבדיקה והשאלות שלה גרמו לי להרגיש דפוקה, מכוערת, לא רצויה ועוד ועוד. והיום, בעבודה, איזה מישי קוראת לי אליה, מישי שעובדת, אבל לא ממש איתי ומעירה לי על משו, כשיש עוד שני אנשים שנמצאים לידה ושומעים הכל. והיא ניסתה להגיד לי משו בנחמדות אולי, אבל עצם זה שהיו שם עוד שני אנשים ששמעו הכל ואחד מהם עוד הצטרף אליה. אני לא מסוגלת לכתוב אפילו את מה שאמרה ובטוחה שיש כאלו שלא היו לוקחים את זה קשה כמוני אבל גם זו הנקודה הרגישה אצלי בחיים ובגוף שלי. ועכשיו אני בוכה. ויש לידי אנשים... ואז עולות המחשבות של למה בכלל לחיות... למה?