חרדה???

אודי תודה על התגובה למטה ומנסה להבין . מנסה לכתוב לך לא דיסוציאטיבי . גם ההודעות הקודמות ניסיתי ללא הצלחה יתרה . לא יודעת אם לא הגבת לי כי זה היה דיסוציאטיבי מידי או שהשארת את המקום לי ולשירה בכל מקרה מנסה לשאול שוב . מנסה כאן שוב ... בפגישה הצד הקשה התוקפני שלי הגיע ויצאו לי קולות אחרים מהפה. קולות שנשמעו כמו גבר אתה אומר שזאת תגובה של חרדה . היו רגעים שהיו צדדים מפוחדים דכאוניים שלי ואז היא אמרה לי שאני צריכה לגדול בחלקים האלה... איך מגדלים חלק ממך כשאתה כבר גדול ... אודי זה קשה לכתוב את זה ככה זה עושה סלט ירקות בראש ... אבל אני באמת מנסה להבין .ולא יודעת ואודי יודעת שאומרת לך את זה כל הזמן אבל האמת אתה לא מפסיק להדהים ולרגש ... אודי תודה על היותך אתה פשוט מתנה ,מה שאתה עושה כאן זאת שליחות שכולה טוב וחסד . שיהיה לך סופש מדהים מלא בטוב ושמחה .

הי אביב, ... אומר ש - כן, זה קורה שלומדים להכיר בחלקים התוקפניים, ולומדים לא להדוף אותם טוטאלית. ואכן דרך ארוכה ולאט לאט. אני, אישית, חושבת, לפחות בינתיים, וכבר נדמה לי שכתבתי כאן - שיש חלקים שיישארו מפותחים פחות, ויש כאלה שיותר. בכל אחד איזון שונה. החלקים התוקפניים יכולים עם הזמן לא לעשות כזאת רוח ולהשתלט על הכל. אולי כי הם יוגדרו טוב יותר כחלקים ונדע את מקומם היחסי. אני חושבת, כרגע, שהייתי מגדירה גדילה, כשינוי ביחסיות ובאיזון בין החלקים השונים שמרכיבים אותך. שלך, סוריקטה