וואי, היום יום שלישי בכלל...

... פתחתי את הפורום בבוקר, והוא מזכיר לי שבכלל היום יום שלישי... כמה טוב שכך מחלוקים ימי הפעילות כאן. אני כזאת מבולבלת... הי כולם ואודי אהוב, אתמול התחדשתי במשהו. לכבוד יומולדת. מצטרפת לזה חוויית הקנייה והכל. הייתי כל כך חברותית ומתקשרת ומעורבת ואכפתית. כשפרשתי משם, הייתי נרגשת והופיעו תופעות שאני קוראת להן חרדתיות. לא התמצאתי אפילו במקומות הכי מוכרים (אובדן אוריינטציה, אולי) אבד לי התיאבון לגמרי. לולא הייתי אומרת זאת למישהו, אף אחד לא היה יודע. הגעתי הביתה במקום להמשיך במשימותיי, גם לא התבוננתי כאן בפורום, והלכתי לנוח. אני מניחה שיש לי ציפייה גדולה מאנשים לקראת יום ההולדת, שיתגמלו אותי באיזה אופן על שנים רבות ועל השקעה. גם כלכלית. אני כבר רואה שמה שקורה בשטח אינו תואם את הפנטזיות שלי, ויש פה מקום לאכזבה ועלבון. ככה זה (גם) בימי הולדת. אנסה להתכייל. דרשית שלום לכם. מקווה להתפקס ולהתחיל עוד יום. נשתמע, סוריקטה

הי כולם, מעדכנת שנחתי והתפקסתי. הידד לטיפול שבזכותו אני מצליחה להתאושש אחרי פרק זמן קצר יחסית. בעבר החוויה הייתה נשארת איתי לשנה וחצי או לתמיד. תיקון - אודי. מאמצת, כמובן. נשיקות, יחי נובמבר, סוריקטה

סוריקטה יקרה סליחה שאני מתקשה להבין אותך מה שאולי הצלחתי להבין זה תחושה שהלכת לאיבוד? חוסר נוכחות? אנשים לא שמים לב? אלו תחושות קשות ונראה לי שלמדנו לחיות איתם.. לפעמים כתיבה מאפשרת נוכחות.. (אם בכלל לא הבנתי אותך תתעלמי ממה שכתבתי) רק שתדעי שאני שמחה שאת כאן

אם אשתמש במילותייך - תחושה שהלכתי לאיבוד. תודה יפה שלי, סוריקטה