שבוע טוב אודי יקר וכלם...

יום חופשי פתאום נחת עליי....רציתי שיהיה נחמד, לנסות לפגוש אנשים, לנסות אולי למישהו יש זמן. כלם עסוקים. נשארתי לבד עם מחשבות...עדיף לעבוד ( לא מאמינה שאומרת את זה)השבוע אמורות להפגש אחרי שבועיים, אבל היום הזה נורא עמוס לי וחשבתי שבכל זאת אולי יש לה זמן היום. אז אין לה ולי עמוס ביום המפגש..כנראה שנפגש בכל זאת בזמן הקבוע שלנו. אתאמץ...חשבתי רבות על המילים שאמרת לי, זוכר? החזקה, תלות..סתם לבוא...נו טוב, השבועיים האלו לא שינו הרבה..וחשבתי שלהפרד תמיד אפשר ועכשיו זמן טוב לבחון הכל..אז חשוב לי שנפגש השבוע למרות הלחץ ונדבר על הדברים ואתן זמן...לא לחוץ לי לעזוב ואולי זה לטובה, פשוט להקשיב, להרגע, לא למהר..באופי אני מאוד נמרצת ורוצה הכל מהר ודי אימפולסיבית..אז זה שיעור חשוב וטוב עבורי. שיהיה שבוע רגוע לכלנו.

הי מיכל, מכירה, ומניחה שכולנו מכירים, את המצב בו אין סנכרון בין הזמן הפנוי שלך, החשק שלך, לזה של אחרים. ויש תחושת פספוס, אולי, בין השאר. אבל יש הזדמנויות חוזרות. וכשזה כן קורה ויש התאמה יחסית (שאת מאפשרת לה להיות כזו, כי איכשהו תמיד היא חלקית), התחושה יכולה להיות נהדרת. 'רק' צריך לזכור. שלך, סוריקטה