קשה לי להתערות בחברה

הי אודי, אודי, בעבודה תמיד הייתי בצד. אף פעם לא הייתי מעורה יותר מדי עם הבנות ולא לקחתי חלק מאוד פעיל בשיחות איתן. והן בכל זאת תמיד חיבבו אותי וחשבו שאני שקטה וקצת מוזרה ובמובן מסוים גם קיבלו אותי ככה. מאז שסיפרתי על הפגיעה והתקרבתי אליהן , אני מרגישה יותר מנודה. אני מרגישה מובכת מאוד ומרגישה מאוד לא אהובה ולא קשורה. לדוגמא עכשיו הן דיברו כולן על איפור מסוים מחו"ל ואני לא מבינה שום דבר בזה , ובניגוד לעבר , הן פתאום מעירות לי ועוקצות אותי ואפילו עושות לי קצת פרצופים כאלה של חוסר הבנה שלהן אותי. וכאילו פתאום יש ציפייה ממני ודרישה ממני להשתתף. קשה לי עם הציפייה הזו ממני כי זה גורם לי להרגיש חוסר ביטחון. מאוד הייתי שמחה לשיחה אחד על אחד עם אחת הבנות על כל מיני נושאים עמוקים ובעיניי חשובים. אבל מאוד קשה לי להתבטא ככה בחברת כמה בנות ביחד ובשיחות כאלה.

מיקוש את מתוקה אמיתית...במקרה אחר הייתי אומרת לך שתעזבי שיחות כאלה שיטחיות אבל בגלל שזה עבודה אז אין ברירה לפעמים ..אבל את לא חייבת לא להבין תמיד יש את גוגל להשלים פערי ידע ... ואם זה יעודד אותך לא מבינה כלום באיפור וזה גם לא מעניין אותי ☺

מיקה, מסכימה עם אביב באשר לשטחיות. סוריקטה