נפלה עליי מכת עצבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ועייפות. לילה טוב, סוריקטה
... והיה עבורי מאד לא פשוט לקום בבוקר. עוד יום עמוס, ובסופ"ש, כנראה שכמו בדרך כלל, כאשר אין ממש מחיובויות, ארשה לעצמי קצת לקרוס ולנוח. מקווה שמספיק. סוריקטה
הי אהובה טוב שנתת לה להיות ואיך את היום ? רוצה לשתף כאן אתך
סוריקטה יקרה איתך בעצבות..
ושוב אני נעצבת לי - הלכתי למכונה במיוחד כדי להוציא את השטר החדש עם האיור של לאה גולדברג, וחשבתי לי, שכיום, אני צריכה לעבוד כארבע שעות כדי להרוויח את הסכום הזה. אבל זה מה שאני יכולה ומרשה לעצמי כעת. יותר טוב מאפס וחיים בפנטזיה חסרת גבולות. אז, אגב, תודה שיש באפשרותי להוציא כסף ממכונות. זה קצת שם אותי במקום של אנשים רגילים. סוריקטה
מרשה לשלוח חיבוק עוטף כזה
ובשבילך : https://www.youtube.com/watch?v=ycAvBfuJvYw
סוריקטה יקרה, מקווה שתתאוששי איתך שירה
הי אודי, תיכננתי לי היום התבהרות, אבל נפצעתי. בפרצוף. בידיים. ונראה לי שממש לא מקרית ה'תאונה' הזאת בעיתוי שלה. העצבות הפכה לזעם. וזה רע מאד. אולי ניסיתי באיזו דרך משונה להשיג בכי. ולא שהיה. אאחל לעצמי שיפור. סוריקטה
מה שלומך? האם התחושות הקשות קצת התפוגגו? האם זה בסדר לשלוח חיבוק חם?