כואב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שורפת הנשמה ואני מאביסה את עצמי כדי להכאיב לעצמי לפגוע אולי לא להרגיש היום הבנתי אמא לעולם לא תאהב אותי לא חשוב כמה אני אתאמץ לא חשוב מה אני יעשה עבורה היא פשוט לא אוהבת אותי ההבנה הזו שורפת בנשמה
זה כואב..זה עצוב..אולי פשוט אין לאמא את היכולת הזאת? הבעיה אצלה, שלה. את אהובה, החסר של אהבת אם לא יתמלא לגמריי..אבל אפשר למלא באהבה של אחרים אלייך. אני אוהבת אותך ללא תנאי. את אהובה!!!!
אביב, גם אמא שלי מעולם לא אהבה אותי. לא אהבה, כיוון שלא היה *אותי* היות ש*אצלה* אין הפרדה. אנחנו לא יכולות לתקן את אמא. וכן, אני מקנאה שכן היה לה את זה, אבל לא מולי. אחזור על זה - אנחנו לא אשמות. זיפת, נכון. לא אמא, ואין לזה תחליף באמת, אבל אולי אנשים אחרים כן אוהבים, איך שהם יכולים. מכירה את הספר על החתולה: "אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי - מי כבר בעולם כולו יצליח בזה?" מאת נורית זרחי. לספר יש סיום לא פסיכולוגי, בעיניי, נו מילא. שלך, סוריקטה
היי אביב יקרה, מוכרת לי ההאבסה הזו... שולחת לך חיבוק.
אביב יקרה עצוב כל כך להרגיש ולא "רק" לדעת שאימא לעולם לא אהבה אותנו אין מילים שולחת לך חיבוק להרגיע את הכאב קצת
אביב חיבוק גדול ורך, אם מתאים.
יודעת שזה נוגע ללב כולנו אז סליחה ...מאוד מאוד מעורבבת וקצת איבדתי את זה בימים האחרונים . גם כאן לא לגמרי הייתי אני .... רוצה להגיד לכן תודה על היחד על חיבוק ענק על מילים שהשארתן לי לאחוז ...
אביב יקרה, איתך בכאבך. ותראי כמה אמהות יש בך למרות הכל. שלך שירה
שירה זה נס באמת והרבה הרבה עבודה ..
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
