חוסן ויוזמה 2................

יצאתי עם מישהי שהכרתי בקבוצת בנות להליכה ליד איפה שאני גרה. היא באה במיוחד לאיזור שלי. היה נחמד אבל אז היא קבעה במן התלהבות 'יאללה עושות הליכה קבוע כל שבוע'.. היססתי והיא אומרת 'לא אתן לך להתחמק. אני יוציא אותך'. באמצע השבוע היא התקשרה . לא התחשק לי שום מגע עם האנושות אז סיננתי. ועכשיו היא התקשרה שוב. הרגשתי קצת לא נעים אז עניתי וקבענו להפגש מחר להליכה שוב... יותר נכון היא קבעה ואני זרמתי... אבל פתאום משהו בתוכי מתנגד. לא רוצה להרגיש שאני נגררת להשפעות שלה . ואם לא בא לי ללכת?? אני מרגישה שאני מאבדת הרגשה של עצמי שם... מצד שני זאת הליכה. משהו בריא שרק מועיל לנו..לא יודעת. זה שיצאתי איתה פעם אחת לא אומר שתכננתי לחתום קבע על יציאות קבועות.. אוף. אני מרגישה שהשליטה נלקחת ממני והעולם החיצוני מכתיב לי מה לעשות.. נשמע מטומטם אני יודעת אבל ככה הנפש שלי מגיבה. מוציאה הכל מפרופורציה. אז מחר יש לי הליכה עם מישהי שקבעה לי שאנחנו יוצאות ואני לא התנגדתי לקביעה, נגיד ככה... זה מפריע לחוש אם הרצון שייך גם לי או לא. אבל לא סביר שהייתי טורחת ללכת אלמלא היוזמה שלה.. אז זה כאילו לטובה. לא יודעת. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. הכל מתערבב לי. העיקר הפסיכולוגית הכלבה פלשה לתוך המרחב הפסיכולוגי שלי מעמדת הסמכות שלה והורתה לי מה לעשות. לצאת לעבוד וכ. ורק עשתה לי נזקים עצומים בדיעבד כשמצאתי את עצמי עושה משהו בניגוד לרצון שלי. בדיעבד הרגשתי נפלשת מחוללת ומרומה. במקום שהיא תסייע לי למצוא את הקול והרצון האוטנטיים שלי היא דחפה לי את שלה. והיא פאקינג פסיכולוגית!! קשה לי כל ענייני הויסות החוץ-פנים האלה. קשה ליייי. קשה לי. נמאס לי. דברים ככ פשוטים מערבבים אותי. איפה הרצון שלי??? למה הוא לא ברור לי?? יכולתי להתנגד נכון? להגיד לה 'אני לא רוצה/יכולה לצאת איתך מחר להליכה מצטערת. תצאי בלעדי'. היא לא הייתה יכולה להכריח אותי נכון????? לפעמים בא לי לתרגל את כושר ההתנגדות שלי. רק בשביל להרגיש בטחון ביכולת שלי להציב גבולות. לא לתת לאנשים לחדור ולפלוש ולהכתיב לי.. בא לי לתרגל את זה. עדיף בתוך יחסים במקום לוותר על היחסים עצמם. All together אבל בגלל שיש לי נטיה לרצות אז בתוך יחסים לא תמיד ברור לי מה הרצון האמיתי שלי. לא תמיד אני קשובה אליו ומציבה ומבטאת אותו. משהו בי מתכוונן לצד השני, רגיש להשפעות. לא תמיד אבל הרבה פעמים. במיוחד אם האדם השני יותר דומיננטי. אודי איך הופכים יותר ברורה לעצמי, איך מחדדים את הרצון ואיך לומדים להשפיע החוצה? דווקא בפעמים שהתחלתי ליזום חברתית להפגין נוכחות ולנסות להשפיע החוצה נתקלתי ב 2 כלבות מהגהנום שעשו הכל כדי להפגין ולהראות לי שהן לא סופרות אותי בכלל. בלי שהזיז להן אם אני נפגעת וכמה. ערערו לי את כל הבטחון הכלבות האלה. שוב התקפל לי הקול אחכ. למה דווקא אני יצאתי רגישה כזאת ונטולת חוסן ועוצמה אישיותית?? אני לא מבינה. אודי מה יכול לעזור לי להפוך להיות אדם יותר חזק ומשפיע וגם כזה שמסוגל להציב גבולות להשפעות מבחוץ כאשר בא לי להתנגד או להגן על עצמי או סתם לתסכל אחרים כי לא בזין שלי להענות להם באותו זמן? איך עושים את זה ועדיין שורדים את היחסים בלי לפוצץ הכל וליצור יריבויות וריבים?

הי מימה, קראתיך בכלליות אמנם אך חשבתי לי על שני מושגי מפתח - תלות, והקושי איתה; ומרחב מעבר; ומאמינה שיותר מאשר תשובה קונקרטית, חשוב אולי להבין יותר מהי החרדה / משאלה שמציירת את השאלה. סוריקטה