חילול ......................

למה הפסיכולוגית חיללה את מערכת ההקשרות שלי וניצלה את העובדה שפיתחתי קשר רגשי כלפיה והעברה כדי להורות לי מעמדת סמכות לצאת לעבוד ולחצה עליי בכיוון הזה - מעמדת סמכות. ממקום שאומר לך מה לעשות ולא מקשיב לקול האותנטי של עצמך שמנסה לדבר שם. והכניסה אותי למוד צייתני. למה לעשות דבר כזה? למה היא עשתה את זה??? למה כל מה שהיה חשוב לה ב'טיפול' ההוא היה להגיד לי 'צאי לעבוד' בלי בכלל לחשוב איתי ביחד איזה מן עבודה הייתי רוצה ולמה, ואיזה מן עבודה לא הייתי רוצה ולמה. ומהם הקשיים שלי וכ' למה ככה? למה בצורה כזאת? למה לחלל את נטיה של הנפש להקשר רק בשביל להורות לאנשים כיצד לחיות את חייהם ואפילו שזה בניגוד גמור לרצונם האמיתי האותנטי. איזה מן טיפול זה בנפש האדם. למה החילול הנפשע הזה נקרא 'טיפול' ?? ואם כבר היינו מגיעות יחד למסקנה ובהסכמה שמוטב לי לעבוד כי, לא יודעת, מוצאות סיבות.. אבל זה לא קרה ככה. זה קרה דרך הוראה מגבוה. דרך הפעלת לחץ תוך כדי ניצול ההעברה. ואכיפת הקול שלה על פני הקול שלי שהושתק ונקבר תחתיו. איך דבר כזה יכול להחשב טיפולי בכלל? זה הכי אנטיתזה לטיפול, לתהליך שאמור לחבר אנשים לאותנטיות של עצמם, לרצונות אמיתיים או לפחות לחפש איתם ולסייע להם להבהיר לעצמם מה הם רוצים ומה אינם רוצים. ממתי מטפל אמור לפלוש עם הוראות ? לא יודעת. עד היום אני מרגישה שהיא התערבה לי בנפש בדרך מאד פסולה . היא הייתה צריכה להקשיב לקול שלי ולדבר איתי ולא להתיימר לדחוף לי את הקול שלה והתפיסה שלה לגבי מה נכון לעשות. איזה מטפלת פושעת. איף. למה מטפלים ככה בכלל. סתם נזכרתי.זה היה נוראי אז נזכרתי. ואני בכלל רציתי חוויות טובות. רציתי למלא את עצמי בטוב.. וזה לא הוגן שאנשים ללא משברים זוכים להשקיע עשור שלם בחייהם בין שנות ה 20 ל30 כדי לצמוח ולהתקדם בחיים ואחרים חווים משבר התפתחותי ומן רגרסיה וסימפטומים סוטים מהמסלול ועסוקים עשור שלם לחפש את עצמם ולהדביק את החלקים מחדש ולנסות לגבש איזו זהות חברתית ראויה שלא התפתחה באופן טבעי מבית בגלל שהיו שטופים בחרדות חוסר מודעות ותסביכים. זה לא הוגן. זמן זה משאב בחיים ואני מרגישה שהתעוררתי למודעות רק בגיל 29 בעצם. זה כאילו התחלתי לחיות בפכחון לסביבה רק לפני איזה 8 שנים בלבד.. עכשיו אני רואה איזה ההבדל זה בין אלה שזכו לעשות לבנות להגיע למשהו בעשור השני ושלישי לחייהם ומשם המשיכו למשל להיות הורים ועד אז צברו משאבים חיצוניים ופנימיים שיהיה מה להעביר הלאה .. לבין אלה שנאלצו להאבק על גדילה שלא התרחשה כראוי בעיתה ומגיעים לגיל מתקדם עדיין לא בשלים להורות לא כלכלית ולא פנימית וזה פשוט לא פייר כי הם בחיים לא יקבלו את הזמן שהיה נגיש לאחרים באותה צורה. אני בגיל שכולם סביבי כבר נעשו/נעשים הורים. וזה לא פייר שנאלצת לוותר על זה רק כי לא הספקתי לבנות את עצמי כראוי מבחוץ ומבפנים עדיין כדי שאוכל לחוש שיש לי משאבים ראויים להעביר הלאה. ממש לא בא לי להוליד ילדים למציאות של חסכים במשאבים.. אז עדיף שלא. והפסיכולוגית? פשוט כלבה. היא בכלל לא הייתה בנעליים האלה מעולם אז מה היא מדברת בכלל עם כל ההישגים והבית הצפונבוני שלה... איף. אנשים פשוט כאלה צבועים ומלאים בבולשיט במקום להיות כנים לגבי פערים וגורלות התפתחותיים. כי עם כל הכבוד לזה שהפרט צריך ללמוד לקחת אחריות עדיין את הזמן האבוד ההוא שאיש לעולם לא ישיב לו כדי שיוכל להשקיע בהתקדמות כפי שאנשים ללא משברים התפתחותיים זוכים לזה . לרצף- רצף התפתחותי בחייהם. ללא נסיגות עיכובים, משברי זהות והכרח לעצור את הכל ולאסוף לעצמם את השברים ולחבר מחדש.. בא לי להיות 12 שנים אחורה עם המודעות של היום :/ נראה לי הייתי בגיל 36 (הנוכחי) במקום אחר לגמרי מכל בחינה. הרבה יותר עשירה פנימית וחוויתית ובשלה. בשלה להורות והכל.

הי מימה, זה לא פייר, מסכימה איתך. אז ...? מה עושים עם זה? מצאתי שיש, לפחות אצלי, קורלציה בין עומס המילים למצב רגשי רעוע. אודי הבריא כותב ישר ולעניין. מודעות - כן, זה בא עם השנים, לפעמים. תמיד יש עוד דברים לדעת. האם את בטוחה שאת מודעת מספיק? אמר פעם אחד המפורסמים שמשאלתו היא לחיות את החיים מהתחלה עם כל הידע שיש לו. ושנייה, הולכת לחפש איזה קטע של וודי אלן ואם אמצא אשלח גם אותו. סוריקטה

"In my next life I want to live my life backwards. You start out dead and get that out of the way. Then you wake up in an old people's home feeling better every day. You get kicked out for being too healthy, go collect your pension, and then when you start work, you get a gold watch and a party on your first day. You work for 40 years until you're young enough to enjoy your retirement. You party, drink alcohol, and are generally promiscuous, then you are ready for high school. You then go to primary school, you become a kid, you play. You have no responsibilities, you become a baby until you are born. And then you spend your last 9 months floating in luxurious spa-like conditions with central heating and room service on tap, larger quarters every day and then Voila! You finish off as an orgasm!"