אודי....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ברוך שובך... התגעגעתי... ומה שלומי ? בגדול אני " ברחם" של אמא צביה אז התחושה היא שקט כזה .. מרגיש קצת כאילו אני מוקפת בבולם זעזועים מהעולם שבחוץ ... רוצה לחבק אותך אודי... גם את כולכם פה.. שלך-במבי 🌠
שמחה שבאת ואיך הוספת את הכוכב המנצנץ תשמרי עלייך ,בולם זעזועים זה טוב
אני קוראת את הודעותיך ולא כל כך יודעת מה לומר... שומעת את המצוקה והכאב העצום שאת חווה ומתחשק לי לעטוף גם אותך בבולם זעזועים ... חיבוק רך ועוטף.. במבי
את יודעת במבי ...זה מדהים ,פעם לא הייתי מעיזה לשלוח לך חיבוק כי ידעתי כמה קשה לך מול מגע .... אז חיבוק חזרה יקרה ... ואהבתי את המילים .. בולם זעזועים .. אוסיף אותו לכישורי המטפלת 😊
במבי, התגעגעתי. מחבקת אותך חיבוק רך בחזרה. יש לי פנטזיה שאת מספרת עליי לאמא צביה :-) שלך, :-* סוריקטה
הפנטזיה שלך מעניינת... קראתי גם את הפנטזיה שאמרת לאודי.. הפנטזיה שהוא יכיר אותך ממש גם בשמך .. אם אני מבינה נכון , הפנטזיה לקשר ממשי ..שלך בדמותך המלאה כולל שמך ומראך.. מעניין על איזה צורך עונה הפנטזיה לגבי אמא צביה...? אולי הצורך באבא ואמא ?... אגב, יותר מפעם אחת הזכרתי אותך והקראתי תגובות שכתבת לי... גם אמרתי לה שאת מה זה חכמה , עמוקה , רגישה, נדיבה ושאני מאוד מאוד אוהבת אותך... אגב , אמא צביה כבר מכירה ממני את אודי כבר למעלה משמונה שנים... נראה לי שהיא מאוד מאוד מעריכה אותו... וזהו לעכשיו .. חיבוק , במבי.
הי במבי, הפנטזיה היא שיגלו אותי וכישוריי ויגלו לעולם. החלק שחסר לי. נראה לי. אנ'לא בטוחה שאני זוכרת הרגשה של משפחה, אבא ואמא. סוריקטה