אודי... טריגר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
המטפלת אומרת שאני בדיכאון ושהתחיל תהליך של הפנמה מול אמא .. ניפוץ הפנטזייה שהיא אי פעם תאהב אותי אודי אני לא רוצה שאמא תלך ,אני חייבת תיקון ... אמא צריכה לאהוב את הילדים שלה ...לא??????? איזה אמא לא אוהבת את הילדים שלה ... אתה יודע אודי לא עשינו לה כלום באמת באמת באמת שלא כל החיים שלי אני הכי מנסה אודי למה אמא לא אוהבת אותי ...למה ???????? זה כל כך כואבבב הנשמה יוצאת לי מהמקום . חשבתי שסיפרתי לה שאולי יהיה שינוי כלום...אני כמו אויר בשבילה פשוט ... המילים שהיא אמרה לי כל כך שורפות את הלב ... אני רוצה אמא שתאהב אותי .. לא מגיע לי אמא כזאת אוףףףףף עצוב לי כל כך וסליחה שבאה ככה . אודי אם זה קשה מידי לכאן אל תעלה אני אבין
אביבי...עברתי את זה גם...ההפנמה שאני קוראת לזה " אוהבת בדרכה" אולי אין לה את זה פשוט? איך היא מתייחסת לאחרים? איך האופי שלה? אולי זה בכלל לא "רק איתך"??? כל כך מובן..הרגע שאתה מבין שלא משנה מה תעשי וכמה טובה תהיי..זה לא אהבה שתלויה בך בכלל!! זה היא! זאת היא!! תפנימי בסוף...ואז באה ההשלמה. מניסיון. איתך.
הי אביב, לצערי הרב יש אמהות שלא יודעות לאהוב את ילדיהן. זה עצוב ונורא - אבל זה קיים. ואין טבעי מהרצון שלך לתיקון. ומהאכזבה והכאב שבהעדרו. אודי
הי אביב, בהמשך לדברייך - נדמה לי שאני מוצאת את עצמי מדקלמת שאמא לא אוהבת אותי. היא לא. ממש לא. היא כמעט הרגה אותי. חייתי שנים בסכנת מוות. ולכאורה אני אדישה לזה. בפגישה האחרונה רופא הנפש שלי אמר שייתכן שאני צריכה לוותר על הפנטזיה שתשאיר לי משהו מהירושה לאחר מותה. השתמשתי במילה - עונש. באיזה מקום אני לא בונה על המה שיישאר. בעיקר פוחדת שיישאר הרעל והבלגן. חיה לי ככה. בכלל לא הייתה לי אהבה אי פעם. ואולי אני במקום קצת אחר. מפנטזת שאולי תהיה אהבה. לא של אמא. של איש. ואפילו עכשיו, כשהעזתי לדבר, ועדיין לא קרה כלום בפועל, אני מרגישה יותר עשירה. גם לא רוויית קנאה. סוריקטה