אודי.. אתה חסר :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
התגובות שלך חסרות לי...התפיסה, ההבנה...נפגשנו לפגישה ארוכה...אודי, אני מדברת גם על תקופה אחרת שילדתי את בני..מסתבר שהכל קשור. ואני היום הייתי שכלתנית כל כך ללא רגש. היא אמרה שזה כמו שהיה אז....אני לא אדם דכאוני טיפוסי...כשרע אני נראית הכי בסדר בעולם...יודעת שפה אני מתבכיינת..גם אצלה זה קורה. אבל כלפי חוץ אני חייכנית. מראה שהכל טוב..וככה הייתי היום כשדברתי על דברים ממש כואבים ועצובים...אוףףף מה קורה לי??? אודי, בבקשה תהיה נוכח בתגובותך..בבקשה
דבר נוסף..היא מדברת על כך שהייתי בדיכאון סמוי...מה זה אומר? סמוי גם מעצמי יכול להיןת??? אני מתפקדת תמיד ואפילו ברמה גבוהה וטובה כשרע..לוקחת פיקוד! אבל כמו רובוט קצת תפקדתי בתקופות קשות. לא מאלה שישנים בדיכאון או מתחפרים..להיפך, פועלת קמה, נמרצת ואוכלת בעיקר ולא יכולה לישןן...ככה. עכשיו מרגישה בודדה נורא...אולי כמו פעם..אודייייי...סליחה
הי מיכל, אני פה... איני אוהב את הביטוי 'מתבכיינת'. זה נשמע שיפוטי. מותר להיות עצובים ולבכות... אודי