זה יום א' בשבוע......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שוב המטפלת פגעה, בקטנה. אבל אני טוחנת חזק את הפגיעה ובשבילי היא כבר גדולה! אז החלטתי בתגובה לא לפגוש אותה גם ככה תיכף מסיימות. אז עוד פגישה יותר או פחות כבר לא משנה. קמתי עם כאב גרון.... אולי משהו צריך להאמר. בא לי לכתוב לה מייל, להגיד שפגעה אבל הבטחתי לעצמי שלא אכתוב לה מיילים יותר!!! התגובות שלה במייל מעצבנות אותי יותר!!! בקיצור.... חוזרת למקום המוכר והקבוע שלי!!! יהיה בסדר. אוףףףף.... בוקר יום ראשון!!!!
את יודעת, אם תבקשי ממנה לדבר על הפגיעה שלך את תרגישי יותר טוב (ואני יודעת, זה קשה) בעבר אני גם פחדתי לדבר, והפגנתי ניתוק. ובסופו של דבר אני היחידה שסבלתי. היא ממשיכה בחייה והיא לא מוטרדת כמוך. אז חבל שאת סתם סובלת, נסי לדבר איתה שהיא תבין שנפגעת, זה יעזור לך.... Aya
הי אוף, איה דייקה כל כך, בעיניי. מצטרפת אליה. סוריקטה
תודה איה. רק שזה כבר סינדרום כזה שנמשך ונמשך. יש לה פיוז קצר ומדי פעם היא פולטת משהו שפוגע. בגלל זה החלטתי להפרד ממנה. לא רוצה להפגע יותר!!!! כואב לפנות לעזרה ופעם אחר פעם להפגע!!!
הי אוף, יכול להיות שזה קשו רבציפיות לא ריאליות לדיוק בלתי אפשרי בתגובות אלייך? יש מושג יפה של וויניקוט שקשור באמהות ונקרא 'אם טובה דיה'. יש בזה משהו יותר הגיוני ומאפשר. אודי