במחשב נשארתי מיכ...בנייד חיבלו, בכל אופן עיניניי אמ עסקינן...

היי אודי וכלם, תמיד כתוב לשאול שאלה את המומחה בפורום..וכמעט אף פעם זו לא שאלה של ממש מה לעשות..אלא שיתוף, הבנות, שיקוף וכו'....מה שיחודי לפה. אז תודה אודי, על כך שאתה מאפשר... אז... אמא, אצלי זה לא כזה דרמטי, פשוט היה רגיל כזה, פולני :) לא מחבקים, לא מכילים אבל כן מאכילים...מזווה עמוס ובישולים...והאמביוולנטיות חגגה, אוכל מול העיניים, חייב להיות מלא (אולי השואה? )אל תאכלי "את שמנה" "תראי איך את נראית" "מי ירצה אותך"ועוד כהנה "מחמאות"..מצד שני חייבים לגמור מהצלחת ולהעמיס אותה עד למעלה...עד היום אני חייבת להעמיס צלחת... אבל בעיקר האהבה =אוכל!!! בפרוש, רע לך= שבי תאכלי יעבור לך.. כל פעם שהמטפלת מזכירה לי ש"יעבור לי" זה מעצבן מחדש!!!!!! אוףףףףףףףףףף כבר הערתי לה על זה..היא משתדלת.. כשהיה לי רע אז אמא כעסה על כל הסביבה שרע לך, או זלזלה והמעיטה בזה....את כאילו אוויר, מדברים מעלייך....וכשלה רע וואווווו כלם צריכים להכיל אותה!!!!! פתאום זה בא מולי כשהבן שלי שצריך לשמור על המשקל, אומר משפטים כמו "אם את אוהבת אותי תקני לי (סוג של אוכל) "סופגנייה, המבורגר, לא משנה מה...כאילו זה בא לי הפוך על הפוך..ואני אומרת אני אוהבת אותך ולכן לא רוצה שתשמין או תאכל לא בריא :( אני מאוד מקפידה בשנים האחרונות על מזון בריא בבית..קשה בטרוף..ככל שאני אגיד לו לשמור הוא ירצה לאכול לא בריא ויותר פחמימות :( אוףףףףףףף מתבגרים....רעב כל הזמן בדיוק כמוני!!!!!!!! איך שוברים את השרשרת הזאת???????? דוגמא אישית יש לו ממני......וגם אם אני חוטאת או מתנפלת זה לעולם לא מולו.......קשה לי שהוא שמן...והאחים האחרים רזים...ההשוואה מול העיניים. ואמא- נו טוב, היא מבוגרת, חולה, צריכה אותנו...למרות שאני לא המטפלת הישירה שהיא פונה לעזרה..לא ממני..ויש אצלה המון נסיונות להתקרב דווקא, לא בטוח שהיא יודעת איך, מעט מידיי מאוחר מידיי :( עצוב וחבל. ואתמול הכל חזר על עצמו בגדולללללללללל, קחו סיטואציה: הדלקת נרות, כל המשפחה, אחיינים וכו'..מקסים נכון?? אז זהו שלא! כלם אמביוולנטים אצלנו...ואומרים לי "פעם אחת לא נורא לאכול סופגניה" "איך את לא נוגעת?" "רק תטעמי" והביאו מהכי יקרות ומושקעות!!!!!! שלא לדבר על הארוחה עצמה...מה אכפת לכם שאני לא אוכלת סופגניה?? כואב לכם שאתם אוכלים ואני לא! כלם מתערבים לי בצלחת.....דפוק...ואם אני הייתי אוכלת משהו לא בריא, מיד אמא מתנפלת עליי "את שומרת, חבל עלייך, הנה את הורסת הכל" אם זה לא אמביוולנטיות אני לא יודעת מה כן... וכן, שוב שומרת על עצמי לאכול בריא..עזבו אותי, מפחדת על הילד שלי :( סליחה שהוצאתי ופרקתי כעסים פה... חנוכה שמח!!!!!!! בכל זאת..

הי מיכל, המקום הזה של העלבון - אוף. התשובה שאני נותנת היא שעל פי הוראת רופא יש לי הנחיית הימנעות (וזו ממש אמת). ו*אני* לוקחת אחריות על החיים שלי, והפיתוי שהם מציעים מזיק לי מאד. לתפקודי כלי הדם, ללב, למערכות. לאיכות החיים. אז, לא! נחוש. ומשפט שאני אומרת המון - אני לא אוכלת דברים כאלה. ורואים. סוריקטה