אודי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/12/2017 | 19:04 | מאת: אביב 22

אתה יודע הכי שקט שאין קשר לאמא .. אבל אני לא יכולה לא להיות בקשר .. זה לא הוגן שגם היום אני עושה דברים שמרגישים כפויים בשביל ה"שקט של המשפחה הזו " המחיר פשוט גדול כל כך שוב חרדה לפני מפגש איתה .... אודי יש לך מילים שיעזרו לעבור את היום הזה... ותודה לך

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, לפעמים יש המון כוח בזה שאנחנו פועלים כדי לשמור על שקט. העקרון הראשון בקראטה זה להמנע מקרב, אם זה אפשרי. זה הכוח הגדול ביותר. אודי

19/12/2017 | 07:08 | מאת: סוריקטה

אודי, יש בחורצ'יק חמד צעיר ואהוב שאני מכירה שהוא באגרוף תאילנדי (חייו אינם סילאן כל-כך, וזו הדרך המתאימה לו). הוא נוהג לומר, שאם יבוא מולו מישהו מעולם הקארטה - הוא מובס. :-) סוריקטה

19/12/2017 | 07:05 | מאת: סוריקטה

הי אביב מתוקה, נדמה לי שניתן למצוא דימיון מסוים בינינו. גם אני עושה המון כדי לשמור על מצבים מקטיני אלמנט התוקפנות, כפי שהוא נתפס בעיניי. קצת מידי, כנראה. ומול כל אחד. חתיכת תפקיד בתוך המשפחה. כתבתי כאן כבר, נדמה לי, שהמטפל אמר, שעם הטיפול גם גידלתי את המשפחה (חלקה) שמסביבי. אמא לא ממש שם. לא מתעמתת איתה, אולי בחלומות, בהם יוצא קצת קול, וגם שם הדמות הזו, שבראש שלי, אדישה. סוריקטה

20/12/2017 | 23:37 | מאת: אביב 22

לא יודעת ואולי אני טועה במאבק הזה .... ןמורכב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית