למה כל הזמן יש לי נטיה למחשבות?

מחשבות מחשבות מחשבות ומעט מדי מעשים . ועד שכבר מתיישבת לעשות משהו קולטת ששוב נשאבתי למחשבות.. מה הצורך המוזר הזה לחשוב ולהרהר כל הזמן? ופייסבוק קצת צרה צרורה מהבחינה הזאת כי הוא מלא במרחבים של דעות ודיונים ושיתופים והכי קל להסיח את עצמך בתור זה.. אבל שוב אני מוצאת את עצמי זונחת את המעשים. עשיה שצריך לעשות. מה יש במצב של עשיה שככ קשה לי להתחבר אליו ולהתמיד בו לאורך זמן? אני לא מצליחה להבין. אודי יש לך הסבר או השערה?

הי מימה, השערה אחת מני רבות - לדימיון (מחשבות) אין גבול, הוא אינסופי, וניתן אף להחזיק דברים סותרים ביחד. ביישום יש בחירה וויתור ואכזבה וקבלה של חלקיות. סוריקטה