שיתוף בתהייה (המשך)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/12/2017 | 14:19 | מאת: סוריקטה

הי כולם, כפי שסיפרתי, גיליתי באופן ברור יותר ויותר ששכר העבודה שלי נמוך בהרבה מהמקובל באזור בו אני עובדת. עבודה קשה מאד. יידעתי את מי שצריך, ועד היום לא קיבלתי כל התייחסות (וגם מצדי לא פניתי אליהם שוב בנושא - זה הצד שבאחריותי). ההמלצות שאני מקבלת - לקום ולעזוב. לפעמים אני מצליחה לכעוס, לפעמים לא ברור לי. כנראה שכאן איני יודעת עדיין מי אני ואיך נכון לי. ובמה אעמוד. אני גם הגיונית - אין לי חלופה ברורה כרגע ואין לי כסף. אולי הם סך הכל מגעילים אליי. גם כל המילים היפות - נותרות בדיבורים בלבד. ובאיזה מקום יש לי תקווה שאומר. אוי, סליחה. אולי הם בסדר, ואקח מילותיי בחזרה. מניחה שקשה לי להפריד בין תפקיד טיפולי כזה לבין יחסי עבודה. כאן כנראה איני מבינה. אולי פעם. שיתוף. סוריקטה

25/12/2017 | 18:38 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה עצוב מאוד שאת לא מקבלת שכר הוגן..

25/12/2017 | 20:43 | מאת: אביב 22

יקרה לא חייבים לקום וללכת .. אפשר למשל להיות "חולה ". הם יהיו חייבים לשלם לך ימי מחלה ובינתיים חפשי משהו. אני לא יודעת לכמה זמן התחייבת להם . אישית אני חושבת שהייתי מעמידה להם אולטימטום ברור . למדתי בחיים שתמיד אבל תמיד נפתחת עוד דלת . וממש לא צריך להיות בפחד ההשרדותי איך אסתדר בטוחה שתוכלי להסתדר עד שתמצאי עבודה . אבל לא באמת מכירה אותך ואת מצבך הכלכלי /נפשי וכאן הייתי סומכת על המטפל שלך .. בכנות אני בטוחה שתמצאי עבודה עם לא בטיפול בילד משהו אחר ....סומכת עלייך

26/12/2017 | 05:50 | מאת: סוריקטה

אביב יקרה, המטפל, שכמובן שותף לכל שלב, אומר שבתנאים מסויימים שהצגתי לו - לעזוב, ולנסות להשתמש גם בקבוצה החדשה שהצטרפתי אליה לחיפושים עתידיים. גם הכיוון שלי הוא לאו דווקא להמשיך בעבודה עם תינוקות שהיא מעין פשרה עבורי. כי אומרים שיש לי קצת יותר כשרונות מזה בלבד. סוריקטה

27/12/2017 | 14:06 | מאת: אביב 22

סוריקטה מדהימה ברור ,מובן וידוע לכל שיש לך עוד מלא מלא כישורים שלא באים לידי ביטוי וגם ברור ההתחבאות הזו בעבודה שהקשרים בה מעטים והאוכלוסיה תמה ולא פוגענית ... אוהבת, מכירה את הסיטואציות האלה מקרוב עם אוכלוסייה דומה אך שונה ...חיבוק ע ק וכוח לעשייה שוב אומרת סומכת עלייך ויודעת שאת יכולה בקצב שלך

26/12/2017 | 06:34 | מאת: סוריקטה

וגם - אביב - את החופש הזה לקחתי כבר בספטמבר כי לא יכולתי. אבל חזרתי. תודה, אביב, וכמובן גם אודי, על התשובה הרצינית והעניינית. סוריקטה

הי סוריקטה, כדאי למצות את מה שבאחריותך ובידייך. תזכירי בנחישות שאת ממתינה להתייחסות. בהתאם לכך תוכלי לתכנן את צעדייך להמשך. אודי

26/12/2017 | 17:57 | מאת: סוריקטה

וממתינה לשיחות המשך ממש בקרוב, שיגררו גם החלטות עתידיות. סוריקטה

27/12/2017 | 19:05 | מאת: סוריקטה

אבל לפחות, מניחה, שיסייעו בהחלטות המשך. אני רק מקווה שהמידע שקיבלתי לגבי השכר המקובל באזור (וכל כך הרבה זמן טרחתי לברר) לא היה מופרך. סוריקטה

28/12/2017 | 04:40 | מאת: אביב 22

מצטערת שכך ואת יודעת יקרה שום דבר לא קורה סתם... מאמינה שזאת התפתחות ותהליך שיביאו אותך למקום טוב יותר . כזה שרואה אותך ומתגמל אותך כראוי ואת אהובה קצת פחות פוחדת ויותר מאמינה שמגיע לך ... אתך ,

28/12/2017 | 19:44 | מאת: סוריקטה

הי אביב, המון תודה על ההקשבה. כולי תקווה שאוכל להמשיך משם למקום פחות סובל ופחות מקריב. שלך, סוריקטה

27/12/2017 | 23:17 | מאת: אביב 22

אתך , גאה בך

28/12/2017 | 06:41 | מאת: סוריקטה

עם כאב ראש נוראי ובקושי סוחבת את עצמי לקום היום בבוקר. בקושי רואה מול העיניים. בעיקר מבולבלת. כי אני חוזרת ובודקת שוב ושוב. ומה שעונים לי שונה ממה שההורים סיפרו שביררו. אבל לא, הגעתי מהמציאות. לקח לי כל כך הרבה זמן לברר ולהשמיע קול. זה מה יש. סוריקטה

28/12/2017 | 16:16 | מאת: אביב 22

ועוד אחדדדד

29/12/2017 | 09:20 | מאת: סוריקטה

אביב, מתוקה שאת ❤️ סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית