לא יכולה לשאת את הכאב

גוררת את עצמי לעשות צעד ועוד צעד ועוד צעד כאשר בפנים מפורקים, מדממים, פצועים, כאובים... כל כך כאובים מרגישה שאני לא מסוגלת לשאת יותר זה מרגיש גדול עלי אני רק רוצה להתקרבל מתחת לפוך וללכת לישון ולקום אחרי הכל.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. אין לי כוח יותר לשרוד ולכאוב.. אני רק רוצה קצת שקט בראש... רק קצת שקט בראש..רוצה ללכת לישון ולא להרגיש רדופה בפחד איימה אני כל כך התעייפתי.. קשה מדי... קשה מדי...

לאט לאט בקצב שלך תרגישי בטוח לשחרר מעט כאב להיות לחבק ולהקשיב לחלקייך זה לא שהכאב הולך אבל מרווחי הזמן בן הגלים גדל .. ומאפשר נשימה . בינתיים תעזרי בנו ובמי שאפשר מאוד מאוד ממליצה להתמיד בראייה החיובית ובהיגיון הבריא זה עוזר להתקרקע לכאן ועכשיו ולזכור שהם מרגישים שם והכאב הוא רק זיכרון של כאב כמו שאודי אומר..... חיבוק ענק ענק אוהבת

הי ינשוף, כל כך מובן הרצון לנוח והמשאלה ללכת לישון ולקום בריאים. שלך, סוריקטה