העזתי. היה מוזר ולא קל.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/12/2017 | 20:05 | מאת: מיל

אודי וכלם אז...היה מביך..היא כמובן אמרה שיכול להיות שלפעמים היא פחות קשובה ושהיא הרגישה שפחות היה מתאים לדבר על מה שרציתי ולא הצלחתי, כאמור בגלל הרגשתי אותה.. אז היא הרפתה מזה....ורצתה שאני אגיד לה כשאני מרגישה שהיא פחות קשובה בזמן שזה קורה כדי שתוכל לשים לב ולהיות קשובה יותר.....בקיצור אני שמחה שהיא לא הכחישה שבאמת הייתה פחות קשובה ואמרה שהיא מצטערת שכך הרגשתי.. ובכלל היא בקשה שאשתף באיך שאני חווה באותו הרגע..והיא אוהבת אוטנטיות, או "כאן ועכשיו" כדי לעבוד יחד...והיא בעד פתיחות כמה שיותר..אני יודעת....והבטחתי להשתדל לומר לה כאשר ארגיש אותה פחות מכילה...הייתה שיחה דווקא מעניינת וטובה. היא אומרת שיש לי חושים טובים :) כנראה שהרגשתי נכון מסתבר..הפעם היא הייתה סופר קשובה. כנראה שהשתלם לומר לה כי היא ממש ממש השתדלה :) תודה שאמרתם לי שזה בסדר לשתף גם בזה..לפעמים יש דברים שמוזר לשתף בהם.

28/12/2017 | 07:05 | מאת: אביב 22

מיכלי הכי שמחה בשבילך

28/12/2017 | 08:14 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, מסתבר ששווה להעז - גם אם התוצאות מרחיבות את הנפש וגם אם מאכזבות. כי אז לפחות יודעים ולומדים לבאות. שמחה שהתוצאה אצלך הרגיעה. יופי. שלך, סוריקטה

הי מיכל, זה ממש לא מוזר. זה לב לבה של העבודה... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית