חום...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי אני חולה יש לי חום אני מרגישה לא טוב הראש כואב לי וגם העצמות וגם כל הגוף כואב לי ושבוע הבא יום השנה הראשון למותו של אבא שלי ויורד כל הזמן גשם ואולי הגשם מרטיב את אבא שלי ואולי קר לו אודי כואב לי הראש אודי יש לי חום אודי אני חולה
הי במבי, תנוחי מתחת לשמיכה עבה וחמה. אני מקווה שיש מי שמכין לך מרק טוב ומזין. תקשיבי לגשם. סוף סוף יש גשם. ותונחי. הרבה. ויום השנה למותו של אבא - בהחלט מעורר מחשבות ועצב. אודי
במבי אהובה, כאב בעצמות, בלי אבא. כאב נוראי. גם אני חולה, ואומרים לי "תראי, כולם עכשיו", ובכל זאת, העיתוי הזה (אצלי - מאותה שיחה מעליבה מול הורים יהירים), אצלך - כאב בלתי נישא של אובדן - אז אני מוצאת קשר. שולחת חום של אמא חתולה בבית מוגן ומחומם ועטוף. וכרית. ושמיכה רכה. ודובי גם. לב, סוריקטה
סוריקטה מתוקה !!! ראשית, מאחלת לך החלמה מהירה !!! .. סוריקטה, מתוקה... כן..חשבתי על העיתוי .. לא חושבת שמדובר במקריות ..גם לא אצלך.. שוב אני נוכחת לקשר העוצמתי ולחיבור גוף נפש (גופנפש) .. אני קוראת את ההודעות.. קוראת ומתפעלת מהדרך שאת עושה, מהדרך בה את בוחרת עכשיו להתמודד עם ההורים של הזאטוטים.. ואולי נכון יותר לומר, ההסתכלות הנוספת ואולי המחודשת שלך על עצמך... מחבקת אותך סוריקטה.. .. והמילים שכתבת לי שאני מעתיקה: "שולחת חום של אמא חתולה בבית מוגן ומחומם ועטוף. וכרית. ושמיכה רכה. ודובי גם." הן בדיוק המילים שהייתי צריכה לשמוע.. :) ממש ממש הרגשתי ועדיין מרגישה עטופה.. תודה אחותי האהובה :) שלך, במבי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
