אחרי הרבה זמן........................

שלא ממש הייתי פה, חוזרת להגיד שלום. כבר שבועיים לא היה בולמוס, זה חתיכת הישג. רק שזה לוקח ממני את כל הכוחות. המלחמה העיקשת הזאת... מתישה לגמרי. אני לא ישנה טוב בכלל, מתהפכת מצד לצד בלילות, למרות כדורי השינה.... נראה לי שאחרי הכל אלך למעבדת שינה (הפנו אותי כבר לפני תקופה ולא רציתי ללכת,זה די מלחיץ אותי), אני עייפה כ-ל הזמן, וזה משפיע על הכל. אני מתפקדת, אבל בכל הזדמנות שיש לי אני נכנסת למיטה, מתחפרת מתחת לפוך ומתקשה מאוד לצאת משם. עברתי כמה התקפי פאניקה לאחרונה, וזה אחרי שנים שלא היו. אני לא יודעת למה דווקא עכשיו הם באו, מה שבטוח זה שזה ממש לא סימפתי. אבל אני כבר מנוסה ויודעת מה לעשות כדי שלא יחריפו, וייגמרו יחסית מהר. מתבאסת נורא מהטיפול המעפן ולא מצליחה להגיד למטפל שאני רוצה להחליף אותו. איזו באסה.... אני מניחה שבסך הכל אני לא אומללה יותר מידי, פשוט-החיים. הם תמיד קשים. אבל ידעתי תקופות קשות בהרבה מזו הנוכחית. חיבוק לכולם.

הי שיק, לצד הסבל שאת מתארת, את נשמעת לי שלמה ומאורגנת. טוב לשמוע ממך. איתך, סוריקטה

שיק יקרה שמחה לשמוע שיש הקלה ומכירה את המחירים הנילווים ושימרי עלייך