אתמול והיום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי כולם, אתמול, אתמול אמרתי שאני בהלם ממה שקורה ונשאלתי מדוע בהלם. בהיותי בהלם - לא מצאתי מילים. חיכיתי לבוקר. היום בבוקר מנסה למצוא למצוע לעצמי תשובה - והייתי אומרת שגם יש קשר לפרידה וגם משום שאיני יכולה להרגיש כעס (שאחרים מרגישים 'בשבילי') בנסיבות הנוכחיות. ואולי גם שאיני מאמינה על עצמי. שנחלצתי. כתבתי למטפל קצרות והוא השיב לי קצרות שההחלטה חשובה. מצאתי עידוד במילותיו. תודה על ההקשבה, תודה על החתול המקסים שהחזרנו לחיים. סוריקטה
הי אהובה לא פלא ...פרידה ובכלל עשייה למען עצמך קשה עד מאוד אבל חשוב ... מכירה את המצבים האלה שלא מרגישים כעס חושבת שזה מפחיד להרגיש כעס במצבים האלה של עמידה למען עצמי ...לא יודעת מחשבות במיוחד להרגיש כעס מול מישהו שפוגע בנו ...עצוב שולחת חיבוק וכוחות
הי אביב, את אומרת דברים כל כך חכמים ומעוררי מחשבה, כאלה שפותחים בפניי ענפים חדשים (כמו בעץ הזה, למשל). אז המון תודה יקירתי. שלך, סוריקטה
סוריקיטה יקרה שמחה שמצאת עידוד במילותיו של המטפל. מאמינה שיבוא מכלול של רגשות בעקבות הפרידה והכל ליגיטימי .. אפשר לתת מקום להכל... כאן יחד איתך, ינשוף
הי ינשופון, את פשוט מתוקה ועדינה כזאת. מחבקת, סוריקטה
הי סוריקטה, כשההלם עובר קצת - אפשר להרגיש יותר. אז גם באות המלים. כל הכבוד על הצעדים שעשית. אודי
הי אודי, מסכימה ומאמינה שתבואנה המילים אם ולכש אוכל להרגיש. מחכה כבר לפגישה הטיפולית, סקרנית לגבי המשכים. תודה רבה, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
