אודי יקר כל כך.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רוצה לשתף אותך שבתוך הפגישה היה רגע כזה שכולם נורא נורא פחדו ורצו לברוח . אחד הדברים שעשיתי כדי לא לברוח שקצת הרגיעו ונתנו אויר היה הבטחה שלי לכולם שנכתוב לך . הפורום היה לרגע המקום הבטוח כשהחדר הפך למקום לא בטוח ...זה באמת מרגש ותודה לך ,על היותך עוגן בדרך ... ואודי.. הפעם לא נלחמתי בהם נתתי לרגשות להיות בחדר מבלי להתנגח מבלי להגיד מילים קשות פשוט להיות עם הרגשות שעלו ... הקשה הפעם שזאת הייתה חוויה גופנית ממש של כיווץ בפינת הכסא כי בהרגשה בגוף הרגשתי איך היד שלה עוד רגע מכה בי .. אני מבינה שזאת השלכה כתגובה לתספורת .אבל אני גם מבינה שעוצמת החוויה מעידה על פחד ממכות בעבר .. שאלוהים יעזור לי לסלוח להם ...ואולי להתחיל לכעוס עליהם קודם. באמת מהרגש ולא רק מהראש ...זה מפחיד אבל זה הכיוון ... אודי יקר שוב תודה אני כל כך אוהבת אותך ומאחלת לך רק טוב והרבה