הומוסקסואליות ופרויד

כסטודנט לפסיכולוגיה אני לומד את כלל התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד. מיותר לציין כמה יופי ואמת אני מוצא במחקר ובתיאוריה שלו. הלמידה מעלה לי המון מחשבות ותהיות לגבי עצמי, הקונפליקטים שבי ומנגנוני ההגנה בהם אני משתמש. פרויד מדבר על מבני האישיות- איד, אגו וסופר אגו. מי שמתעסק בפסיכואנליזה יבין כמובן. מה שמעניין אותי הוא עניין החרדה ופתרון הקונפליקטים בין מבני האישיות. פרויד אומר כי כאשר מתעורר קונפליקט, האגו צריך עזרה לתווכו, מתעוררת חרדה ואז האגו משתמש במנגנוי הגנה על מנת לנהל את הקונפליקט. ועכשיו לשאלתי. זכור לי זיכרון מגיל צעיר, סביב גיל 10-11, שאני נמצא בבריכה העירונית ומתעורר בי דחף מיני להציץ במקלחות של הנשים. כילד הייתי רץ הרבה בבריכה ומדי פעם עולה לכיוון המקלחות ומנסה להציץ. ככל הנראה בשלב זה נוצר קונפליקט בין הדחף המיני (האיד) לבין הסביבה (הסופר אגו) ונוצרה חרדה. אני גם זוכר את עצמי מפחד מאוד ומנסה למצוא פתרון. הפתרון שמצאתי בתור ילד היה ללכת למקלחות של הגברים, שם היה מותר לי להיכנס, ולהציץ על גברים במקלחות (האם זהו שימוש במנגנון התקה?). במשך השנים הרגשתי משיכה גם לנשים וגם לגברים אך יותר לגברים. כשהתבגרתי סביב גיל 17 התחלתי לצאת עם נשים ואף קיימתי יחסי מין עם בנות זוג במשך שנתיים. עד שבגיל 19 החלטתי שאני יוצא מהארון ומאז אני במערכות יחסים (בריאות לחלוטין) אך ורק עם גברים. עולה בי השאלה, האם המשיכה שלי לגברים היום היא תוצאה של מנגנון הגנה שנשאר בי כפתרון לקונפליקט בגיל 10? האם זהו הפתרון לקונפליקט האדיפאלי שמצאתי מכיוון שתפסתי את הסביבה כמאיימת? ואם כן, אז למה הקונפליקט לא נפתר כאשר יצאתי עם נשים בגיל 17 ואז כבר היה מותר ובסדר? האם יש דרך לבחון את זה? או משהו שכדאי לי לעשות על מנת לבחון את זה בעצמי? (למשל, מאז שיצאתי מהארון לא קיימתי יחסי מין עם נשים, האם כדאי לי לבדוק זאת?) חשוב לי לציין כי אין בכוונתי לפגוע באף אחד ואני בשום אופן לא רומז על כך שהומוסקסואליות לא עשויה להיות מולדת. אני בעצמי הומוסקסואל כבר 9 שנים, חלק מהקהילה ותומך עד מאוד. השאלה עולה מתוך התעניינות ומתוך ההבנה שקיימים סוגים שונים של אנשים ומקרים רבים שונים אחד מן השני. אשמח לתשובה :)