רע לי קשה לי ..........

להיות בתוך הגוף בלתי נסבלת הגוף רועדת והנפש צועקת " הצילו" אני לא מסוגלת להכיל היא אומרת לי לאט לאט וגם את זה מהר מדי זה לא עוזר לי שאומרים לי ששום דבר רע לא קורה עכשיו כאשר לי זה כן קורה אני מרגישה קרועה למיליוניי חלקים ואי אפשר לחבר אותם בחזרה רע לי.... כל כך רע לי

הי ינשוף מתוקה, אוי, כשהנפש מוצפת, אוי ממי שלי. שולחת לך מיכל, במידה המתאימה, רך, גמיש קמעה אך יציב וחזק. איתך, סוריקטה

יקרה , הכי קשים הם הפלאשבקים של הגוף וכן גם אם זה מכעיס אותך הדרך הכי טובה להתמודד איתם זה לאחוז חזק בהיגיון ולהבין שזה לא קורה היום . קשה איתם כי זה באמת כאילו עכשיו כל נגיעה כל מילה כל תחושה מזעזעת ...וגם עצוב וכואב כי זה שם מראה ולזה קשה להתכחש ולהגיד לא היה ....אני מאמינה לכם ...ומחבקת עוטף עד שיעבור אבל אם תחבקי אותך תנסי להגיד מילים רכות להזכיר להם שהיום כבר לא כואב ...להסתכל סביב להראות להם שהם במקום אחר . כן תהייה התנגדות אולי אפילו עכשיו תוך כדי קריאה כבר נעלמת ..... ובכל זאת המשפט בן החשובים שאודי אמר לי "לא לתת להם להשתלט " זה אומר לעבוד הרבה עם ההגיון לחזק אותו ולאט לאט לווסת זה לא אומר לבטל אותם כי הם באמת שם חווים את הפגיעה שוב ושוב .... תנסי כמו שאת עושה לרוץ , קרח עוזר מאוד מאוד פשוט לקחת קרח בפה בכפות הידיים על הרכות .... ואני כאן תמיד עבור כולך ....חיבוק ענק ענק לכם

היי ינשוף יקרה, כל כך מוכרת לי התחושה שמרוסקת לאלפי רסיסים שאי אפשר לחבר.... וזו תחושה קשה מאוד. שולחת לך חיבוק ענק מפה.