אני לבד.............................-..........;
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הוא נסע וזה זמן לא טוב בשבילי כי אין לי רצפה ואולי גם קירות כבר אין ושום דבר לא מחזיק את כל הצרחות וההתפרקות. הייתי חולה וההתפרקות הפיזית הגבירה את ההתפרקות הנפשית כאילו לא היה מה שיעצור את הכל או יבלום ואז הוא הלך. אודי, אני צורחת לעזרה ונשארת כל כך לבד וכל מה שאני עושה הוא לפגוע בעצמי יותר חזק. אני לא מבינה כלום, לא מבינה מה אני עושה ומה אני אמורה לעשות ואיך הכל ממשיך ליד ואני לא חלק. הכל נראה מוזר ורע כל כך. אני מרגישה מוזר.
אהובה מכירה את התחושה הזו שאת לבד גם אם יש מליוני אנשים סביבך ... מניחה שמהמשפחה קשה לך לקבל עזרה כי הם חסרי אונים כמוך ..אבל הם אתך בדרכם ואנחנו כאן גם אם זה לא הרבה ... אל תוותרי על רצפה יש את סה"ר יש את הקו החם כן הם לא מבינים בפיצול ובקושי אבל אפשר לדבר על הקושי שהמטפל איננו על האין רצפה ... ובעיקר אהובה תקשיבי להם לכולם ....תחבקי ותיראי מה את יכולה לעשות כמו משפחה גדולה .... שולחת חיבוק לקושי יודעת כמה זה נורא
תודה אביב יקרה על המילים
הי שירה, ואת יודעת, מוזר, כשאני קצת חולה אזי מרגישה (גם) שחרור. שנתתי למשהו להיכנס פנימה מבעד למעטה האוטיסטי. וסימן שאולי נדרשת מנוחה אמיתית. הייתאפשר? שלך, סוריקטה
תודה סוריקטה שעצרת לרגע להיות איתי
הי שירה, הוא יחזור. וזה כבר נותן מסגרת שבתוכה יוכלו הדברים לחזור ולהתארגן בהדרגה. וכמו שכתבו לך אביב וסוריקטה - אנחנו אתך. אודי
תודה אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
