ראי

... לפעמים אני מתבוננת בראי, כמו אתמול, סוף יום רביעי באפיסת כוחות לקראת סופ"ש, לפעמים אני מתבוננת בראי ולא מזהה את עצמי. ואז אני נזכרת שעוד תגיע הפגישה הטיפולית מתישהו שתכייל. וגם יעבור לילה. בחרתי משקפיים קצת לא סטנדרטיות, אני רואה את המשקפיים ויודעת לומר שזו אני. לעתים אני רואה שם אישה זקנה ומכשפה. לעתים צעירה יותר וחמודה. אולי תלוי עם מי ההזדהות שם בפנים. כמו בתמונות האלה שאפשר לראות גם וגם. כך גם בחלומות. זה באמת, כנראה. גם המטפל אמר לי שמכיוונו אפשר להבחין בשינוי מראה כפי שתיארתי, תואם מצברוח. הוא רואה (וזה יפה) לא יודעת כמה אנשים אחרים בעולם מזהים. קצת מלכד עם הודעה קודמת שרשמתי כאן. ובכלל די רואים על אנשים, לפחות המוכרים, אני חושבת. וגם... כנראה שאני סוג של בת בלי גיל. משייטת שם בין השנים והזמנים (נפלא, בעיניי, אגב, ואני גאה בתכונה הזאת). קצת חולה, גם זה משבש את הראייה והריכוז. עוד מעט אפרד ממקום העבודה המוזר והחונק שלי. אם כי יש לו מעטפת חיצונית של נחמדות מוגזמת למדי. המממ... לא דאגתי לי הלאה. אני בעיקר מחפשת לנשום. השבוע הייתי זקוקה לכתיבה. מספר הודעות פתחתי לי. שלכם, סוריקטה

האמת יקרה זאת מראה מדוייקת אלי ..... השיוט בן חלקי העצמי שלי מולידה קולות ומראה שונה ותחושות שונות ...חד עין רואה אותם ...זה שיער בצורה אחרת ,זה עויות בפנים וכל מיני תנועות אחרות ... שמתרגלים לזה ומבינים זה נחמד כן אישה ללא גיל , תמיד אמרתי ככה על עצמי והכי שמחה שאת מרשה לעצמך לקחת מקום ... והפחד אולי הוא כתוצאה מהלא נודע ...רגע אחרי שלא תהיי שם בעבודה יותר ...זה מאוד יכול להפחיד חיבוק ענק ענק