מסקנה אקזיסטניאלית..............

קשה לי להתאים את עצמי ללוז חיצוני מפני שהחיצוני המוקדם כנראה מעולם לא התאים את עצמו ללוז הפנימי של החושים שלי. פסיכולוגים יתארו זאת כהטלת אחריות טרם זמנה על תינוק והצפת מערכת העצבים שלו באופן שאינו מסוגל לשאת במקום שהסביבה תקל עליו - הרישום שזה מותיר בחושים. נטיה השרדותית ניתוק מעצמו והגבה לסביבה .. אוקי. זה באמת מה שמסביר את ההבדלים האישיותיים בין אנשים? מדע מוכח ברור וסגור? אני יודעת שמאד קשה לי להתאים את עצמי לדרישה עקבית נוקשה מן החוץ של מסגרות תעסוקה. ואם כבר עושה אז סובלת ומרגישה נאבקת כל הזמן. לעומת זאת בלי אף דרישה וציפיה בכלל אין מספיק מה שייצר בי מוטיבציה לפעול וידרבן. אז הפתרון היחיד שאני מסוגלת לחשוב עליו כדי להיות מסוגלת לפעול זה שכן יהיו דרישות וציפיות חיצוניות שאפעל אבל בתוך מסגרת שהיא גמישה!! והיא מאפשרת לי גם בחירה ולא רק מכתיבה מהחוץ את הלוז באופן נוקשה וחד צדדי. איך מוצאים כזה? שוקלת להעזר במאמן/נת אישי כדי לקדם את עצמי מבחינת הצבת מטרות ועשיה. חבל שזה ככ יקר... הם לוקחים כסף לא פחות מפסיכולוגים... ואני מקצבת נכות צריכה לממן את זה . אבסורד. ואז אומרים 'לכי לעבוד' ולא מבינים שזה לכשעצמו מכניס אותי להתמודדויות חדשות.. בקיצור מעגל רשע שאף אחד לא באמת מתייחס אליו. למלכודת שזה יוצר. מה גם כשעוד כן עבדתי ורציתי נתקלתי בכאלה מעסיקים דוחים.. פשוט גועל. מתייחסים לאנשים כמו מכונה . מצפים שתתאמצי כמה שיותר תמורת כמה שפחות כי הכל הרי צריך להיות מבחינתם רווחי ומגדיל הספקים. שלא לדבר על כך שבמקום עבודה מסוים היו תנאים שסיכנו את בריאות העובדים כי המעסיק החוצפן רצה לחסוך כסף על תחזוקה הולמת של ציוד בטיחות. בקיצור על כל זה פסיכולוגים לא מתייחסים. העולם שייך לעשירים. העולם שייך לבעלי היכולת הכלכלית לממן לעצמם מה שיצטרכו מתי שיצטרכו וכמו שיצטרכו כדי להמשיך ולהתקדם. מי שאין להם את המשאבים האלה זבש"ם. חבל שלא נולדתי לאבא עשיר... פחח. והנושא של הכסף ככ מכעיס אותי שבכז אני אנסה לבד בלי עזרה. אין ברירה!! עזרה עולה המון כסף. מטפלים יועצים מאמנים.. אין לזה סוף וכולם יקרים. הכי טוב לכעוס ואז לעשות לבד!! אוףףףףף. מקווה שאצליח. קשה . זה באמת קשה לגרד מספיק מוטיבציה לעשיה ולפעול ללא שום הכוונה וליווי שיתן עידוד ופידבק הערות והארות. קשה.

הי מימה, נשמע בעיניי (ונדמה לי שאני חוזרת על דבריי, אולי) ש את מבטאת קושי עם תלות, קושי עם היות זולת, חיפוש אחר מרחב מעברי. ו... אני לא עשירה. ממש ממש לא. אבל למדתי להרגיש לעתים כזאת. עבודה, ונדמה לי שגם את זה כתבתי, זה אישיו אצל לא מעט מטופלים, כפי שהבנתי. לילה טוב, סוריקטה

מימה שוב אומרת לך . תוציאי סל שיקום ותקבלי גם ליווי במציאת עבודה וגם ליווי לפתיחת עסק אם תירצי . חבל שאת מתעקשת לא לקבל את העזרה שאפשר לקבל .. וד.א גם טיפול ושיחות ..