אהבה, הדדיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/02/2018 | 09:17 | מאת: סוריקטה

הי כולם, באמת שאנ'לא יודעת מה הם מזהים בי. כשהגעתי לגן להילדים לאסוף את הקטנטנים (טיפלתי השבוע בעוד כמה. שבוע עמוס מאד) ניגשים אליי קרוב החבריה הצעירה, שמעולם לא פגשו אותי, אומרים שלום סבתא (משעשע), וישר כיפים בידיים. כיפים זה כיף. מתחברים אליי גם ילדים על הספקטרום האוטיסטי, וגם עם פיגור או נכות. גם בעלי החיים לרוב נותנים נשיקות (ואני מאפשרת). אולי כי אני מאפשרת לחולשה. לחירות. איפשרתי לעצמי להיות חלשה בין אתמול להיום. אכלתי בריא (בכוח) ונחתי. שלכם, סוריקטה

לקריאה נוספת והעמקה
11/02/2018 | 10:21 | מאת: אביב 22

סוריקטה אהובה ...מזהים בה אותך .... ואת נפלאה ומלאת אהבה וחוכמה ..... גם אני אוהבת אותך 3>

11/02/2018 | 19:48 | מאת: שיק21

מרגש. גם אני עבדתי שנים עם ילדים, התחושה הזו שהם אוהבים, סומכים, נותנים פידבקים חיוביים - מה יותר טוב ממנה...? תענוג.

הי סוריקטה, כנראה שאפשר לסמוך עליהם. הם יודעים לזהות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית