"בחירה שלה"

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/02/2018 | 06:11 | מאת: סוריקטה

"בחירה שלה" - כך 'הם' קוראים לזה. מעסיקיי וקרוביהם. הי כולם, כן, אני בחרתי שלא להמשיך במקום עבודתי בתנאים המוכרים ו/או המוצעים. ועכשיו אני מרגישה שאם אני לא 'מציאה' לא צריך אותי בכלל שם. המקום הבא, נראה לי גם מנסה לכווץ תנאים. יעבור בדיקה. אז חשבתי לעשות קצת פניית פרסה ולחפש אפשרויות נוספות. יאללה, אולי יימצא פעם מקום בו יעריכו אותי ולא רק במילים, אלא יתגמלו בתמורה כספית. לא פי מיליון מעכשיו, אבל כמה עשרות אחוזים אולי. כמעט בוודאות, בנוסף למה שמתרחש במציאות, יש כאן אלמנטים של השלכה. בסופו של דבר גם אני בחרתי להיפרד מאמא. לצאת מהבית שלה. הבריחה מאלקטרז קראתי לפעולה הזאת. היא נעשתה כמו אוטומטית בלי דעת בעיתוי שהרגיש אז משוגע, ואולי היה הכי בריא. אמא ויתרה עליי. ויתרה באופן סופי ברגע שאיני משמשת בתפקיד הקורבן. היא מסתדרת לה מצוין. בטח מצוין. הלך הפילטר (אני) והיא כולה בעולם פסיכוטי. כמה נפלא (כמו בסיפור של איילת מטיילת). מרגישה היום חלשה במיוחד. המימדים שלי גדולים, ואני חלשה פנימה בנפש. גם לי יש נפש. גם לי. וחפצה להיות משמעותית. ואני עצמי לא מימשתי אימהות. סוריקטה

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2018 | 19:23 | מאת: סוריקטה

הי כולם, אלליי, איזו הודעה כתבתי כאן בבוקר. חלו שינויים מאז ואני איתנה בבחירתי. וגם, אולי, למודת ניסיון קצת, להשתדל לא לחזור על אותן טעויות. הפעם מצאתי מי שתהיה לי דוברת שתנהל מו"מ בעניין חישוב השכר. יש מצב שהמשרה, שחשבתי שמצאתי, תיפול (מה שנראה בהתחלה מזמין התגלה כפחות, אולי), ולגמרי בסדר. מניחה שתהיינה לי הצעות נוספות לבחון. כוחות נסתרים הובילו אותי היום לקרוא על הנרייטה סאלד. שלכם, סוריקטה

14/02/2018 | 20:12 | מאת: mika

סוריקטה, יא אלופה. את שווה הרבה יותר ממליון. תמצאי מקום מכבד ומתגמל. וברור שיש לך נפש, נפש עדינה ורגישה.

15/02/2018 | 07:30 | מאת: סוריקטה

הי מיקה יקרה, הוצאתי על הנפש והגוף יותר ממיליון במהלך השנים הרבות. אצלי הם בסדר קדימות גבוהה מכל מיני מוצרי צריכה. ראו הדיון עם אביב. ומוזמנים לעשות חישוב כמה עולה לגדל ילד - תגיעו למספרים האלה. התאוששתי קצת היום. נקווה שיחזיק מעמד. תודה וחיבוק, סוריקטה

15/02/2018 | 05:36 | מאת: אביב 22

יקרה בכוונה משאירה את הכותרת כן בחירה שלה ...הבחירה לעמוד על רגליה ולדרוש זכויותיה... עכשיו עבודה זה עניין של היצע וביקוש .... הגיוני לי שגם במקום החדש הצגת את בקשותייך בהתחלה בנמוך כי זה היה מהיר כמו ניקח מה שיש שלא נשאר בלי כלום ... ועכשיו....לנשום הרגשות הם כפי הנראה השלכה אבל הדרישה לא .... תראי אני לא יודעת כמהאת דורשת ואני מניחה שמעבר לטיפול בילד את עושה גם דברים בבית ...אז לא נראה לי פחות מ35/40 לשעה וזה בקטנה ... עבודה זה עוד גורמים מעבר לשכר התנאים היחס הנוחות (נסיעה ועוד ) יפה שאת שוקלת בזהירות... והבריחה ....את גיבורה אמיתית לוחמת .... חיבוק ענק ענק, אני אתך

16/02/2018 | 09:52 | מאת: סוריקטה

הי אביב, לא בהכרח. דווקא הפעם התחלתי בציפייה לגבוה. ודיבור ברור על זה. ההצעה הייתה מאד רחוקה. ואז שוב ההלם הזה. ההמלצה, וכנראה גם ההעדפה שלי, אולי להישאר פרק זמן לא ארוך מידי בלי עבודה, כדי למצוא את המקום שגם יש לו וגם מוכן לשלם. קשר בין אישי ומיקום גיאוגרפי ועוד אכן תופסים מקום גם. לא הכל כסף (מימה, שומעת?) סוריקטה

18/02/2018 | 12:09 | מאת: אביב 22

מה את אומרת בתוך שיקולי הדעת יש מקום לחשוב על שינוי כיוון ... אולי צמיחה ופחות עבודה שהיא פחות עם אינטרקציות ופחות מתחבאת .... ומימה ...אין לי ספק שהיא מראה לשתיינו על המון מקומות אפלים ולכן אנחנו כל כך לא מוותרות ומנסות שוב ושוב ....

16/02/2018 | 10:15 | מאת: סוריקטה

וגם, אביב, כשכתבתי למימה על ה'יותר מידי בקלות' - זכרתי גם אותי ומצבי ברקע. שלך, סוריקטה

15/02/2018 | 17:08 | מאת: מימה1

בהצלחה! מקווה שתמצאי את המקום שיתגמל אותך באופן ראוי שמכבד את ההשקעה שלך ותרגישי סיפוק.

16/02/2018 | 09:45 | מאת: סוריקטה

הי מימה, שמחתי מאד לראות את תגובתך. תקווה גם לך. סוריקטה

הי סוריקטה, בחירה שלך זה נשמע טוב, יפה וחזק. בחירה שלך. וזה בסדר שיש מו"מ, לגיטימי. כשאת מכירה בערכך - זה גם יהיה מו"מ מוצלח והוגן. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית