זיכרונות תהיות /ספקות /מחשבות ......טריגר

אז ,זה לא סוד שאנחנו הנפגעות , במיוחד מי שהדחיקה את הזכירונות והם צצו מאי שם באמצע החיים , נוטים לחשוב שאנחנו שקרניות שמחפשות תשומת לב או רווח אחר ... הרי הכל פתאום צץ ועלה בחדר הטיפול , אז אולי בכלל המטפל ותהליך הטיפול הם אלו שגורמים לנו להיזכר .... ברור לי שזיכרון הוא דבר סובייקטיבי ואין אמת אחת לכל מצב... אז אם ככה זה עוד יותר מחזק את ההבנה שזיכרון יכול בהחלט להיות לא אמיתי המטפלים שלנו נוטים להגיד שהם מאמינים לנו כי אם אין אמון הרי לא יהיה תהליך טיפולי .. גם אתה אודי , אז כשכל כך לא מצאתי את עצמי כאן מול המילים המערערות של סנדי כתבת לי שאתה מאמין לי ...מאמין שנפגעתי אתה לא מכיר אותי באמת לא ראית אותי בקליניקה וכן זה באמת מה שהייתי כל כך צריכה לשמוע כדי להרגע .. בבסיס של הזיכרונות ,אני יודעת שיש אמת ...אבל מהי ? אין לי ספק שנזק בנפש כמו שיש לי כאלה דפוסים דפוקים לא נולדו עם הגיעתי לעולם ... כל השנים שהדחקתי זכרתי פגיעות מסוימות אפשר לומר שהכל משם ...אבל זה לא מצדיק הכל ... אפשר לומר שהיו לי פשוט הורים שלא ידעו להיות הורים .... ואולי כל הזיכרונות שלי על פגיעה מאבא , על חברים שהביא זה הכל דמיון מפותח של ילדה ... אולי , הוא פשוט היה מספיק מפחיד , שאהב לארח חברים ואני פשוט בניתי לי סיפור ... על זה יגידו המטפלים למה לך לבנות לעצמך כזה סיפור ... למה לך להגיע לקליניקה שבוע אחרי שבוע במשך שנים ולהאבק בסיפור שבדית לעצמך ... הרי עם הוא מועיל ומשרת אותך למה שלא תאמיני בו .... אני לא יודעת להסביר את זה לעצמי אבל כשדברים צפים אני יודעת במדוייק בתוך הבטן הרכה מה נכון ומה לא ... ועדין ...הספק הזה כמו נקר , מנקר ... ומספיק שאני ישמע משהו או יקרא משהו בקשר לזיכרונות כוזבים שיערער אותי ... אז מה האמת ? האם יש אמת בכלל ? ואומרת לעצמי שמעניין שהשאלה עלתה עכשיו בדיוק שהצדדים התוקפנים והקשים יותר כאן כדי לבוא ...ואני נלחמת בהם שלא יבואו .... ואחת הדרכים להלחם בהם זה להגיד לעצמי שהם משקרים שהם רק רוצים לפגוע ולהרוס ...ואם הם לא רוצים להרוס אז מה הם בעצם רוצים?? ואני יודעת שיש בי צורך לשים את הכתיבה הזו כאן ולא רק לקחת לטיפול .... כי יש בי צורך מולך אודי , לדעת שאתה באמת מאמין לי ולא אמרת את זה רק כדי להרגיע ולעזור לי להשאר .... ובלי כוונה אני עושה זאת שוב , אומרת את הצורך והציפייה ...וכמו שמכירה אותך אודי יודעת שאתה לא אומר או עושה משהו שאתה לא מתכוון אליו באמת.... אז אוף איתי שואלת ועונה ...וכזאת אמביוולנטיות מול השאלה ...הכי חשובה ... מתי , מתי באמת אני ארגיש ולא בהגיון שאני מאמינה לעצמי ...מתי אני יוכל לכתוב את המקום הנמוך שהוא הביא אותי אליו בלי להתבייש .... עצוב לי אבל מלאה בתקווה ..... ואת , כן את .....פשוט יודעת לאן תיקחי את מה שכתבתי אז .....בבקשה זה בשבילך... ולכל מי שקוראת את זה ומנסה לקפוץ על העגלה ולחשוב שהיא המציאה את הסיפור מליבה ....אז בבקשה !!!!!!!!!!!! את לא !!!!!!!!!!!!!!! ואני מאמינה לך , למה כי אין סיבה שתמציאי לעצמך עולם כל כך רע .....

אביב יקרה מרגישה שהוצאת את המילים מפי אבל לגביך -אני מאמינה לך...אין לי ספק בכלל! אוהבת מאוד

ינשופי אני יודעת יקרה גם אני מאמינה לך ויודעת שקשה

אביב אהובה ויקרה שלי, גם אני נטרפת מול העניין של אמת ולא אמת. ואת יודעת, יש אנשים שרואים להם בעיניים. את זה. סיפורים כל כך מוטרפים ומורכבים לעיכול, שאולי הכי קל לקהל לתפוס אותם כהזויים, או לתקוף. נורא ואיום. מה קרה שהזמנת אותם עכשיו? את הקולות האלה מהעבר? הם לא כאן. הם לא, נכון? מחבקת, סוריקטה

לא הזמנתי אותם המטפלת רוצה שהם יבואו רוצה שאקבל אותם אקשיב להם רק ככה ניתן לטפל בהם ומן הסתם שבי כי הם הרי חלק ממני ... כל כך מפחדת שאמצא את עצמי זועמת וכועסת כל היום .... מנסות שהם יבואו מווסת ותחת שליטה .. כרגע כשאני הופכת לתוקפנית זה תחת ניתוק מוחלט פוחדת שגם אמצא את עצמי ללא טיפול שוב כי זה קל להזמין קשה להתמודד ....וזה עוצמות מטורפות שגם אני לא יודעת עד כמה ..... אבל ...יודעת שזה מה שנכון .... תודה שאת כאן ...

הי אביב, מבינה. צריך לראות אותם על פני השטח. מקום אלים מאד. כן, חלק מהמסע הטיפולי. אי אפשר לגרש אותם, עם עבודה קשה וארוכה יש להם סיכוי להתמתן בפנים. איתך, סוריקטה

אביב יואו......... העלית כל מה שנפגעות חושבות...ולא תמיד מעיזות לומר. את אמיצה כבר אמרנו? חיבוק אמיץ! תודה שכתבת..קצת הורגש שזה בשבילי :)

מיכלי תודה יקרה וברור שזה גם עבורך ושמחתי לקרוא שהלכת ונרגעת והכל בסדר וזאת רק סדרה .... אתך

את כזו חכמה!! תודה על המילים המדויקות שלך.

אודי, התגובות שלך לאחרות, וכבר כתבתי לא מזמן, עושות גם אצלי סדר. על הבוקר. זה נהדר. תודה לך. סוריקטה