דיכאון כרוני. אשמח לתגובה מהד"ר ומכולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 35 סובל מדיכאון מגיל קטן בעשר שנים האחרונות הדיכאון רק החמיר והחמיר, למרות שאני במקביל בטיפולים ולוקחת תרופות. אני לא יוצאת מהבית- קשה לי מאוד. אני לא מדברת בטלפון בכלל, אני בקושי בקשר עם אנשים- למרות שהם רוצים להיות איתי בקשר. אני לא מצליחה להתקרב. אני חיה בבועה משלי ואני לא יודעת איך לצאת ממנה תמיד אמרו לי לנסות דברים קטנים (סיבוב קטן בחוץ, שיחה קטנה וכו'), אבל זה לא הולך לי. אני תמיד בסוף חוזרת להסתגר בחדר שלי. אני לא נשואה ולא ממש רוצה להתחתן, אני חיה בבדידות. גברים מעוניינים בי ואני דוחה אותם. נשים לא מתחברות אלי. אני ישנה בכוח כל הזמן (דוחפת לעצמי כדורי שינה/ הרגעה/ אנטי פסיכוטים), קשה לי להיות ערה. משעמם לי לי נורא. כל כך משעמם שבא לי לבכות. כלום לא מעניין אותי יותר. אני לא יודעת איך לקום, אני לא יודעת מה לעשות. אני מאוד רוצה להיות "נורמלית", אבל זה לא עובד. אני מרוחקת, מבלי לשם לב לפעמים. מה אני אמורה לעשות? אני לא יכולה לעשות טיולים בחוץ ללא מטרה, ניסיתי, זה מחרפן אותי. אני רוצה אנשים בחיי, אין לי. איך קמים מהמקום הזה? אני זקוקה לעצות, אולי יש דברים שלא חשבתי עליהם. אני מרגישה כל כך לבד, כאילו הקיום שלי מתבזבז על שום דבר. אני רוצה עזרה, כיוון, עצה. מישהו היה במצב הזה? איך מצליחים?
הי לך , מצטערת שקשה אישית מאמינה בטיפול כזה שעושה תהליכים עמוקים ואז מוצאים את הכוחות והכלים לשינוי.... ורוצה להציע לך להרשם עם שם מסודר ולהצטרף אליינו לכאן ... לפחות בנתיים עד שתוכלי בעולם האמיתי ... מושיטה לך יד וכסא ....