פורים מתקרב..........

היי, קניתי לילדים תחפושות כל כך מתוקות. הם מאוד אוהבים את החג הזה ומצפים לו. בעוד שאני מעולם לא אהבתי להתחפש. מעולם לא אהבתי את החג הזה. אני לא אוהבת תחפושות בכלל ועם זאת אני כל הזמן בתחפושת, או לפחות בחלק ניכר ממנו. כל כך הרבה מסכות... חיוכים מזוייפים, נועם ונינוחות כלפי חוץ כשכל כך מעט מחייך מבפנים. החיוך הפנימי נעלם וכל שנותר הוא חיוך חיצוני מזוייף. העיקר שכולם יחשבו שהכל בסדר כשהכל מתפורר מבפנים. אני אנסה לדבר איתו בפגישה הקרובה מקווה שאצליח. מקווה שקול ההגיון יגבר על אי הנעימות והקושי מלדבר על הדברים. למען האמת, נמאסו עליי המאבקים הפנימיים. הם גוזלים כל כך הרבה כוחות נפש. כשאני שם אני ממש נלחמת בעצמי, נלחמת בטבע המסוגר שלי, שלא מורגל לדבר על הדברים הקשים והכואבים. וכשמדברת מבחינתי זה כקריעת ים סוף. הקושי הוא אדיר כאילו נישמתי נקרעת לרסיסים.

כן .. אנחנו לרוב בתחפושת.. אולי זה גם טוב.. זה מאפשר תפקוד.. זה מאפשר לנו לצאת מ"אני האמיתי הכואבת" וכן... גם אצלי המלחמות חוגגות הרבהההה בחדר טיפולים .. וזה מתסכל ומבזבז זמן אבל זה מה שיש.. אני יודעת שאני עושה את מיטבי ומנסה להוציא את מה שיש בפנים החוצה.. אבל זה לעז.... קשה!!!!! אומרים שזה תהליך וצריך סבלנות...הרבה הרבה סבלנות... האמת היא קשה לי להאמין שהמטפלת עדיין איתנו... מאחלת לך ולנו את היכולת לקבל את עצמינו וגם שנוכל לדחוף את עצמינו קדימה טיפה טיפה ברכות ובחמלה איתך, ינשוף

תודה ינשוף היקרה :-)

יש לך ילדים :-) ילדים מתוקים. מתפעלת, סוריקטה

כן סוריקטה היקרה...ברוך השם יש לי ילדודס והם באמת מתוקים :-). וגם יש בעל. וגם הוא בדרך כלל מתוק (למרות שלא תמיד). אני הולכת לפסיכולוג בגלל אובדן שחוויתי ובגלל פוסט טראומה שקשורה אליו בעקיפין. זה מורכב...

תודה יפה שלי שסיפרת עלייך קצת, זה מרגיש לי מאד מקרב ומבין. שלך, סוריקטה