היפנוזהההההההההההההההההההה

שלום אודי, אני מאובחנת כסובלת מ ptsd בעקבות התעללות מינית מתמשכת בילדות. כמו כן, סובלת מסימפטומים של הפרעות אכילה, חרדה ודיסוציאציה. הייתי בטיפול שנים רבות. הצלחתי ליצור קשר טוב עם המטפל אבל ההקלה בסימפטומים הייתה חלקית וזמנית. אחרי 8 שנות טיפול אני עדיין סובלת מתסמינים פוסט טראומטיים קשים. ניסיתי CBT, DBT, טיפול דינמי וטיפול תרופתי. אני מתקשה מאד לדבר על הטראומה בטיפול. כשאני מעלה תכנים טראומטיים ומנסה לדבר עליהם, אני נכנסת למצב של ניתוק. כואב לי מדי לדבר על הטראומה ואיני מסוגלת להיות בפגישה הטיפולית במגע עם הכאב. כתוצאה מכך, אני נמנעת מלגעת בנושא או שמדברת על כך כשאני מנותקת ואז כשאני יוצאת מהפגישה, הכל צף ואני פוגעת בעצמי מכיוון שמתקשה לווסת את העוצמות של הכאב והחרדה. שאלתי היא - האם טיפול פסיכולוגי המשלב היפנוזה יכול להועיל לי? האם הוא יכול לסייע לי לדבר על הטראומה בצורה מעמיקה מבלי שזה יכאב כל כך? האם באמצעות הטראנס ההיפנוטי ארגיש שמורה ומוגנת יותר? כיצד אם בכלל, היפנוזה יכולה לעזור למטופלות כמוני? תודה מראש

הי, כיוון המחשבה שלי היא לנסות להתמיד, להמשיך ולהתמקד בסוג טיפול אחד עם מטפל/ת אחד/ת לאורך זמן, והכוונה לשנים רבות. כן, יכול להיות יותר משמונה. הקפיצות האלה מדבר לדבר, המממ... אני לא בטוחה בזה. מאמינה, שבכל מקרה ודרך, זמן הוא אלמנט בלתי נמנע. וגם שיתוף פעולה, עד כמה שניתן. אנחנו מחפשים את הקסם הזה, מוכר... אפשר להקל. הכל יחסי. סוריקטה