דיברתי...............

נפגשנו.... אזרתי אומץ ודיברתי. אפילו התחלתי להרגיש שם בנוח. מוזר.... הוא בסופו של דבר אדם נחמד. מתחת לכל התארים, מצוי בסופו של דבר בן אדם רגיל עם רצונות, רגשות, מצוקות וכו'. כנראה שהמילה פסיכולוג מאיימת עליי ולכן חשתי נוח יותר לחשוב עליו כעל אדם רגיל שזה פשוט המקצוע שלו. כנראה שמשהו הבשיל בתוכי, אולי התבגרתי. אולי הגיע הזמן להפסיק לברוח ולהתמודד סוף סוף עם השדים? מקווה שאוכל להמשיך ולדבר גם בהמשך... אפגוש אותו רק בעוד שבועיים בגלל פורים, אוכל לנוח עד אז...

הי שירי, יפה. תקוותי שתחזיקי כמה שיותר את ההרגשה והמחשבות שתיארת ממש כאן בעץ. שלך, סוריקטה

נפלא שדיברת ואל תיבהלי עם יבואו שוב רגעי שתיקה ...

וואו שירי, כל הכבוד! את אמיצה! מאמינה שבהמשך יהיה יותר קל לדבר...בהצלחה