בין לבין.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בין טיפול לטיפול הבדידות משתלטת. מזל שמצאתי את הפורום הזה בזמן. לחלוק, לספר, לשמוע דעות. מאוד עוזר. יום שלישי יום ריק חבל. לי לפחות. תודה לכם אנשים יקרים. תודה, אודי. על הפורום הזה.
קוהלת שמחה שמצאת את הפורום ... ומחשבות שלי ... אם הזמן למדתי לברך על השלישי סגור זה נכון ומדוייק והכי ממליצה למצוא עוד אחיזות מעבר לפורום.. רשת בטחון לשעות הקשות ממליצה עד מאוד בגלל שזה טיפול חדש לתאם ציפיות עם המטפלת על התקשרויות אם בכלל בין לבין ..תיאום מראש שומר על גבולות ושומר על ציפיות ריאלים ...
היי קוהלת, מבינה לליבך, גם לי די חסרה הפגישה השבועית. למרות שזה בהחלט מותיר לי זמן לנוח. ולפעמים אני זקוקה למנוחה בין הפגישות. הזמן מטבעו חולף מהר, כך שהפגישה הבאה תגיע במהרה.
אתה יודע, קוהלת, לפעמים אני תוהה כיצד אנשים מצאו את הפורום הזה. כל אחד מאיתנו. כיצד אני מצאתי אותו. לא בטוח שאני זוכרת איך זה התחיל. כנראה מחיפוש בגוגל. אולי משהו על תרופות. כמעט בטוח שזה היה בחופש הראשון בטיפול. לא התחלתי כאן ממש. היה מקום מקביל. אחר כך עברתי. עוד כשהייתי הכי לבד. עוד כשההיעדר שבין לבין הורגש כל כך. אבל כאן גם התארגנה לי זהות, לפחות כינוי קבוע. הידד לאודי. משתפת, סוריקטה
היי קהלת, המקום הזה מאוד מוכר לי ומאמינה שלהרבה מטופלים. עם הזמן זה מתמתן...בהתחלה יש כל כך הרבה נושאים ודברים שנראה ששום זמן שבעולם לא מספיק וגם בין הפגישוץ קשה לחכות..עם הזמן לומדים שהמטפלת איתך גם בזמן שאינך נמצא איתה פיזית, שאינך לבד ובהמשך המטרה למצוא גורמי תמיכה נוספים מחוץ לטיפול..שיהיה בהצלחה. והמקום הזה מאוד מאוד עוזר לתחושה שאתה לא לבד...גם התחושות דומות..