אודי, אולי זה קצת לא פייר מצידי אבל.......................

פתאום דרך שאלות של אחרים, אני מרגישה במקום אחר לגמריי מאיך שהייתי: חייבת יצירת קשר בין הפגישות, כל דבר רע מפיל, חשיבה של שחור/לבן, מה היא חושבת עליי?, האם היא רוצה להיפתר ממני? האם לברוח ולעזוב כבר כי קשה?, האם אני משגעת אותה ונמאסת?, מגעילה? מעצבנת? וכו'... יודע מה אודי? כבר לא! כבר לא מרגישה כך, כשקשה יודעת שהיא פה, לא יוצרת קשר בין פגישות יותר, לא מכניסה לה מחשבות לראש, מבררת איתה! יש חיבוק בסוף כל פגישה, יודעת שחברים פה יקנאו/ חושבים שזה לא טוב מגע שכזה ועוד, אבל אודי, בזמן האחרון כשמדברת ומוציאה הכל גם בוכה על כתפה בסוף בחיבוק...וזה מנחם, יש בחיבוק משהו מנחם, עוטף, מקבל, אפשר לחבק אותי (חשבתי שאי אפשר, שאי אפשר לאהוב, לחמול עליי...והיא הראתה שאפשר...)אז החיבוק בטיפול, כן או לא...לי זה כן ובגדול....והייתה תקופה שהיא לא הסכימה לכך ואמרה "רק אם תהיי מוכנה לכך, זה יבלבל וכו'" ואחרי שנים היא זאת שהציעה ואני, היה לי קשה לקבל..אחרי שיחות רבות הסכמתי לקבל חיבוק והיום הוא הכרחי בסוף כל פגישה. מרגישה שהוא עוזר ומרגישה שיכולה לשתף בעוד ועוד סצנות מחיי שקשות והיה לי קשה לשתף......משתפת אותה הרבה בזמן האחרון והיא במקום ללעוג, מקשיבה מקבלת ומודה לי, אפילו מודה לי ששיתפתי אותה.....יש עוד על מה לעבוד ולא רוצה לברוח או לעזוב עד שזה יגיע ממקום טוב ואמיתי של הפנמה מלאה. מיכל או שמא אחתום מיכאלה :) אודי, אסיים בחיבוק וירטואלי. את זה אפשר? לא? (מתארת לעצמי שעם מטפל גבר זה לא היה אפשרי, יתרון בטיפול :) )

וואי מיכל, קשה לי לתאר אותך בתור מיכאלה זה פתאום נשמע לי ארוך מדי ושונה מאוד מאשר מיכל הממ, אני יודעת שלא מתאים לשאול, אבל את באמת מיכאלה ולא מיכל? יוו איך אני אפנה אלייך עכשיו...יהיה לי קצת קשה .... אז בשבילי את עדיין מיכל. עוד קצת....

היי מיקה..מיכל זה ממש בסדר. אני לא משנה את השם וזה אפילו לא קרוב לשם האמיתי שלי..אל דאגה.פשוט קהלת הראה לי שאפשר גם אחרת. להרגיש שלימה ומעבר לכך...מיכאל זה שם של בן ולכן אהבתי 😗

הי מיכל, דרך יפה עשית. שלך, סוריקטה

למה לא פייר? עבדת קשה בשביל זה. מגיע לך!!

מיקה, סוריקטה ורוני יקרות, תודה על התגובות...רוני, את מקסימה! ואתן נהדרות, קשה להגיד לעצמי "מגיע לך" או מחמאה על הדרך שעשיתי או על התקדמות כי יודעת שזה גם בא בגלים... ולשתף בטוב כשלאחרים קשה קצת מרגיש לי לא בסדר או לא פייר שלי יש הצלחה..מוזר לא?

מיכלי יקרה .... זה בסדר להרגיש טוב וצמיחה ולהיות ביש .. וזה בסדר ברגעים אחרים להרגיש חלש וזקוק ... אני חושבת שכל אחד שמטפל בעצמו יש לו התקדמות כזו או אחרת ... ככה שאת יכולה להרגיש הוח ולהגיד את זה ואת זה אני עשיתי ...זה השג והצלחה שלך ואין כאן מקום להשוואה או להרגיש לא נוח .... שמחה לראות שאת רואה את הצמיחה שלך ....

הי מיכל, לדעתי, חשוב להראות כאן את הצדדים שצמחו, ולא רק את החולשות ומצבים נואשים. היות שם רחוק בבורות השחורים יכול לקנא, לכעוס ולא להאמין, להזמין התנגדות, אני מניחה. אבל אנחנו, אנחנו שחל בנו שינוי כלשהו, אנחנו גם מכירים את זה בעצמנו דרך חוויתנו. את הישן, וגם את המקום החדש. לא שכחנו מאין באנו. יש גם בזה אמירה. לא אמרנו שזה קסם, ומשהו שיקרה מייד, אלא תהליך ארוך של שנים. סוג של דוגמא למקרים שמצליחים. גם זה קורה. כך שנוצר פה איזון יפה בעיניי. וכנראה שהתהליך אינו פוגע באף אחד, או בא על חשבון מישהו, למרות תחושת האשמה המוכרת. וזה לגמרי מותר וחשוב. אנחנו עצמנו. נפרדים, ולא אחראים לכל הסבל בעולם. סוריקטה